Mishnayos Beitzah Perek 1 Mishnah 2
Change text layout:
ביצה פרק א׳ משנה ב׳
Furthermore, with regard to one who slaughters an undomesticated animal or a bird on a Festival (Eduyyot 4:2), in which case there is a mitzva from the Torah to cover the blood after slaughtering (Leviticus 17:13), Beit Shammai say: He digs earth with a shovel and covers the blood with that earth ab initio. And Beit Hillel say: He may not slaughter ab initio, unless he had earth prepared for that purpose while it was still day. But even Beit Hillel concede that if one already slaughtered the animal or the bird, then he should dig with a shovel and cover the blood. Additionally, they agree that the ashes of a stove are considered prepared for the use of covering blood, as will be explained by the Gemara.
הַשּׁוֹחֵט חַיָּה וָעוֹף בְּיוֹם טוֹב, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, יַחְפֹּר בְּדֶקֶר וִיכַסֶּה, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, לֹא יִשְׁחֹט, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה לוֹ עָפָר מוּכָן מִבְּעוֹד יוֹם. וּמוֹדִים, שֶׁאִם שָׁחַט, שֶׁיַּחְפֹּר בְּדֶקֶר וִיכַסֶּה, שֶׁאֵפֶר כִּירָה מוּכָן הוּא:
Bartenura
השוחט חיה ועוף. הבא לשחוט חיה ועוף ונמלך בב״ד כיצד יעשה:
ב״ש אומרים. ב״ד מורין לו שישחוט לכתחלה ויחפור בדקר נעוץ שהכינו מבעוד יום, כלומר שיעקור אותו ממקום נעיצתו ויעלה עפר ויכסה בו. ומיירי כשהוא נעוץ בעפר תיחוח הראוי לכיסוי, שאינו מחוסר כתישה:
דקר. יתד שנועצים בארץ. לשון וידקור את שניהם (במדבר כ״ח):
שאפר כירה מוכן הוא. לאו אמלתייהו דב״ש וב״ה קאי, אלא מלתא באנפי נפשה היא, וה״ק ואפר כירה מוכן הוא ואינו צריך הזמנה דדעתיה עלויה. ולא שנו אלא שהוסק מערב יו״ט, אבל הוסק ביו״ט אסור, דליכא למימר דעתיה עלויה מאתמול. ואם ראוי לצלות בו ביצה, שעדיין הוא רמץ חם, אע״פ שהוסק ביו״ט מותר לכסות בו, דאיידי דחזי להפוכי ביה לצלות בו ביצה שקיל ליה נמי ומכסה בו:
השוחט חיה ועוף – he who comes to slaughters a wild beast or fowl and consults with the Jewish court how he should do it.
ב"ש אומרים – the Jewish court teaches him that ab initio, he should slaughter it with a mattock (i.e., a pronged tool) stuck in the ground that he prepared while it is still day (i.e., before the start of the Festival – see Talmud Betzah 7b) that is he should uproot it from the place where it is stuck into the ground and bring up dirt and cover it. For we are speaking that it is inserted in crushed/loose earth (see Talmud Betzah 8a) that is appropriate for covering, that is not lacking pounding/crushing.
דקר – a peg that we stick in the ground, and the language of the peg is (Numbers 25:8): “stabbed both of them.”
שאפר כירה מוכן הוא – they do not refer to the words/matter of the School of Shammai and the School of Hillel, but it is an entirely separate matter, and this is how it should be understood – that the ashes of the oven should be made ready and that they do not need preparation/designation for a particular purpose that is mind is upon it, and they did not teach other than that which had been heated from the eve of the Festival, but that which was heated on the Festival is prohibited, for one cannot say that his thoughts were upon it from yesterday. For if it was appropriate to roast on it an egg, for it was yet hot ashes/embers, even though it was kindled on the Festival, it is permissible to cover it, for it is worthy of roast on it an egg, they take it also and cover [the blood] with it.