Mishnayos Beitzah Perek 1 Mishnah 3
Change text layout:
ביצה פרק א׳ משנה ג׳
Beit Shammai say: One may not carry a ladder, which was used for reaching doves, from one dovecote to another. However, one may move it slightly so that he tilts it from one window to another in the same dovecote. And Beit Hillel permit even carrying a ladder from one dovecote to another. Beit Shammai say: One may not take fledgling doves from a dovecote on a Festival, unless he shook the ones he wished to take while it was still day, thereby preparing them. And Beit Hillel say: It is not necessary to shake; rather, it is sufficient if one stands the day before and says: I will take this fledgling and that one.
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵין מוֹלִיכִין אֶת הַסֻּלָּם מִשּׁוֹבָךְ לְשׁוֹבָךְ, אֲבָל מַטֵּהוּ מֵחַלּוֹן לְחַלּוֹן. וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, לֹא יִטֹּל, אֶלָּא אִם כֵּן נִעֲנֵעַ מִבְּעוֹד יוֹם. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, עוֹמֵד וְאוֹמֵר זֶה וָזֶה אֲנִי נוֹטֵל:
Bartenura
אין מוליכין את הסולם משובך לשובך. בסולם של עליה כ״ע לא פליגי דאסור, ובסולם של שובך נמי כשהוא מוליכו ברה״ר מודו ב״ה דאסור. שהרואה אומר לתקן גגו הוא מוליכו ועושה מלאכה ביו״ט. כי פליגי שמוליכו ברה״י ואין בני אדם רואים אותו. ב״ש סברי אין מוליכין, שכל דבר שאסרו חכמים מפני מראית העין אפילו בחדרי חדרים אסור. וב״ה מתירין, אע״ג דבעלמא דינא הכי הוא, הכא שרי משום שמחת יו״ט:
מחלון, לחלון. באותו שובך עצמו, שכך דרך שובך להיות בו [מחיצות הרבה] קן לכל זוג וזוג, וחלון לכל קן וקן:
זה וזה אני נוטל. פלוגתייהו דב״ש וב״ה דוקא בבריכה ראשונה. שדרך מגדלי יונים תמיד להניח בריכה ראשונה דהיינו שתי גוזלות ראשונות, שהאמהות משתעשעות בהן ולא יברחו. וב״ש סברי דבדבור בעלמא לא סגי, דלמא כי שקיל להו למחר אתי לאמלוכי וחייס עלייהו והוי טלטול שלא לצורך, אבל משנענע ומשמש בהן מבעוד יום לשחיטה ולא חס עלייהו תו לא חיישינן דחייס. וב״ה סברי לא גזרינן דלמא חייס עלייהו, ואפילו בבריכה ראשונה:
אין מוליכין את סולם משובך לשובך – regarding the ladder of an upper story no one disagrees that it is forbidden and regarding a ladder of a dovecote also, when he brings it in the public domain, the School of Hillel admits that it is forbidden, for a person who sees it would say that he is fixing his roof, he is bringing it and doing work on the Festival, but they (i.e., the Schools of Shammai and Hillel) disagree when he brings it in the private domain and there aren’t people who see him. The School of Shammai holds that they should not bring it, for any thing that the Sages prohibit in order to avoid the semblance of wrong-doing for appearance sake (Talmud Betzah 9a), even in the remotest recesses (i.e., the strictest secrecy) is prohibited, but the School of Hillel permits it, and even though that generally, this is the law, here it is permitted because of the joy of the Festivals.
מחלון לחלון – in the same dovecote itself, for it is the manner of each dovecote to have [many compartments] a nest for each and every pair, and a window for each and every nest.
זה וזה אני נוטל – This is a dispute between the School of Shammai and the School of Hillel specificially in the first brood of the year (see Talmud Betzah 10a), for it is the practice of those who raise doves to always leave the first brood which are the first two pigeons, for their mothers console them so that they do not fly off. But the School of Shammai holds that that mere words are not enough, lest they take them on the morrow, and they determine to protect them and would engage in carrying that is not necessary , but when he shakes and uses them while it is still daytime for slaughter, and does not protect them, furthermore, we don’t suspect that he is protecting them. But the School of Hillel does not decree lest he has compassion on them, and even if they are the first brood.