Mishnayos Bechoros Perek 4 Mishnah 6
Change text layout:
בכורות פרק ד׳ משנה ו׳
In the case of one who takes his wages to judge cases, his rulings are void. In the case of one who takes wages to testify, his testimonies are void. With regard to one who takes wages to sprinkle the purification waters of the red heifer upon one who contracted impurity imparted by a corpse, and one who takes wages to sanctify those waters, the halakhic status of his water is that of cave water, and the status of his ashes is that of mere burnt ashes. Although taking actual wages is prohibited, if the one examining the firstborn, or the judge, or the witness, was a priest, and the one who requires his services rendered him impure and prevented him from partaking of his teruma, that person must provide the priest with food, drink, and oil for smearing on his body from his own non-sacred property. And likewise if the one examining the firstborn, or the judge, or the witness, was an elderly person, the one who requires his services transports him on a donkey. And in all these cases, although it is prohibited to take wages, the one who requires his services gives him his wages like the wages of a laborer, as he was unable to perform his usual labor that day.
הַנּוֹטֵל שְׂכָרוֹ לָדוּן, דִּינָיו בְּטֵלִים. לְהָעִיד, עֵדוּתָיו בְּטֵלִין. לְהַזּוֹת וּלְקַדֵּשׁ, מֵימָיו מֵי מְעָרָה וְאֶפְרוֹ אֵפֶר מִקְלֶה. אִם הָיָה כֹהֵן וְטִמְּאָהוּ מִתְּרוּמָתוֹ, מַאֲכִילוֹ וּמַשְׁקוֹ וְסָכוֹ. וְאִם הָיָה זָקֵן, מַרְכִּיבוֹ עַל הַחֲמוֹר. וְנוֹתֵן לוֹ שְׂכָרוֹ כַּפּוֹעֵל:
Bartenura
הנוטל שכר לדון דיניו בטלים. דכתיב (דברים ד׳:ה׳) ראה למדתי אתכם חוקים ומשפטים כאשר צוני ה׳, מה אני בחנם אף אתם בחנם. וברבני אשכנז ראיתי שערוריה בדבר זה, שלא יבוש הרב הנסמך ראש ישיבה ליטול עשרה זהובים כדי להיות חצי שעה על כתיבת ונתינת גט אחד, והעדים החותמים על הגט שני זהובים או זהוב לכל הפחות לכל אחד, ואין זה הרב בעיני אלא גזלן ואנס, לפי שהוא יודע שאין נותנים בעירו גט שלא ברשותו, ונותן הגט בעל כרחו צריך שיתן לו כל חפצו. וחושש אני לגט זה שהוא פסול, דהא תנן במתניתין הנוטל שכר לדון, דיניו בטלין. להעיד, עדותו בטלה:
להזות. ממי חטאת על טמא מת:
לקדש. לערב אפר חטאת במים חיים אל כלי:
אפר מקלה. אפר כירה קרויה אפר מקלה. כלומר אפר בעלמא שאין בה קדושה:
אבל אם היה. זה רואה הבכורות, או זה הדיין או העד או המקדש, כהן, והעבירו המוליכו עמו במקום טומאה וטמאהו מתרומתו, ומפסידו שצריך לקנות חולין ולאכול ודמי חולין יקרים מדמי תרומה, שהחולין ראויין לכל ותרומה אינה ראויה אלא לכהנים טהורים:
מאכילו. זה המוליכו, ומשקהו וסכו:
ונותן לו שכרו כפועל. אם היה רגיל במלאכה כבדה וקשה ומרויח בה הרבה, אומדים כמה אדם כזה רוצה ליטול פחות ממה שהיה מרויח במלאכה כבדה ולהתעסק במלאכה זו שהיא קלה, וכך נותן לו. וכן מותר לכל דיין ליטול שכר בטלה כשהבטלה ניכרת ומפורסמת, ולוקח משני בעלי הדין בשוה. ויותר מזה אסור:
הנוטל שכר לדון דיניו בטלים – as it is written (Deuteronomy 4:5): “See, I have imparted to you laws and rules as the LORD my God has commanded me, [for you to abide by in the land that you are about to enter and occupy.],” just as I [do it] gratuitously, so you [do them] gratuitously. But among the Rabbis of Ashkenaz, I saw scandalous behavior in this matter , that an ordained Rabbi, the head of a Yeshiva, is not embarrassed to take ten gold coins in order to be [present] for half-an hour for the writing and delivery of one Get/Jewish bill of divorce, and the witnesses that affix their names on the Get [receive] two gold coins or one gold coin for each of them at the very least, and this is not a Rabbi in my eyes, but rather a thief and a violent man who attained it by force, because he knows that we don’t give a Get in his city without his permission, and he who gives the Get against his will needs to give him all that he desires. |But I am worried regarding [this] Get/Jewish bill of divorce that it is invalid, for it is taught in our Mishnah, that a person who takes a reward to judge, his judgments are invalid; to testify, his testimony is invalid.
לקדש – to mix the dust of the sin-offering in fresh water in a vessel.
אפר מקלה – the ashes of a portable stove on feet is called calcined ashes/hearth ash (i.e., a symbol of mourning, supplication), that is to say, mere ashes that have no sanctity.
אבל אם היה – this person who sees/examines the firstlings, or this one who is a judge, or the witness, or the one sanctifies is a Kohen, and the person who goes with him pardons him in the place of defilement and defiled him from consuming his heave offering, and makes him lose out that he needs to acquire non-sacred produce and to eat, and the value of non-consecrated are more expensive than the value of the heave offering, for non-sanctified produce is appropriate for all, but heave offering is not appropriate other than for pure Kohanim.
מאכילו – this one who brings him gives him to drink and anoints him.
ונותן לו שכרו כפועל – if he was customarily [engaged] in heavy and difficult labor, and he earns a great deal, we estimate how much a person like this wishes to take that is less than one he would earn with heavy labor and to be engaged in this work which is easier, and such we give him,. For it is permitted fo each judge to take a salary for his idleness, for the idleness is known and recognized/familiar, and he takes from the two litigants equally, but more than this is forbidden.