Let's finish Mishnayos in memory of those who were murdered in Israel.
Pledge Mishnayos
Mishnah.org Logo

Mishnayos Bechoros Perek 4 Mishnah 5

בכורות פרק ד׳ משנה ה׳


In the case of an individual who takes payment to be one who examines firstborn animals to determine whether they are blemished, one may not slaughter the firstborn on the basis of his ruling, unless he was an expert like Ila in Yavne, whom the Sages in Yavne permitted to take a wage of four issar for issuing a ruling concerning a small animal and six issar for issuing a ruling concerning a large animal. They permitted this provided that he would be paid whether it turned out that the firstborn was unblemished or whether it was blemished.

הַנּוֹטֵל שְׂכָרוֹ לִהְיוֹת רוֹאֶה בְכוֹרוֹת, אֵין שׁוֹחֲטִין עַל פִּיו, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה מֻמְחֶה כְּאִילָא בְיַבְנֶה, שֶׁהִתִּירוּ לוֹ חֲכָמִים לִהְיוֹת נוֹטֵל אַרְבָּעָה אִסָּרוֹת בִּבְהֵמָה דַקָּה, וְשִׁשָּׁה בַּגַּסָּה, בֵּין תָּמִים בֵּין בַּעַל מוּם:


אין שוחטין על פיו – for perhaps because of reward he permits it.

כאילא – the name of a Sage that lived in Yavneh, and he was a pious individual and was not suspected of this, and whether he said to them that it (i.e., the firstling) was pure or whether he said to them that it had a blemish, he would take all of his salary.

ארבע איסרות בבהמה דקה ובגסה ששה – a large [animal] increases the trouble involved, to cast it to the ground and to turn it upside down and to check its blemishes. Therefore, its payment is greater.

בין תמים בין בעל מום – and even though that when he tells him that it is ritually pure, he does not benefit from him at all, and he takes his salary, for if he did not take his payment/reward , they wold come to suspect him that he said that it (i.e., the animal) has a blemish, and from here, Maimonides judges on those who slaughter [animals] for the public, for it is appropriate for them either that they should not take a salary at all, or that they should take a salary on the finding of [animals] that died of themselves or were torn, like those that are found in the field, similar to those who see the blemishes in firstlings.

אין שוחטין על פיו. דדילמא משום אגרא קא שרי ליה:

כאילא. שם חכם הדר ביבנה. וחסיד היה ולא נחשד בכך. ובין אמר להו תמים ובין אמר להו בעל מום היה נוטל כל שכרו:

ארבע איסרות בבהמה דקה ובגסה ששה. גסה נפיש טרחא, להשליכה לארץ ולכפותה ולבדוק מומה, הלכך שכרה מרובה:

בין תמים בין בעל מום. ואע״ג דכי אמר ליה תם הוא לא אהני ליה ולא מידי, נוטל שכרו, דאי לא שקיל אגרא אתו למחשדיה כי אמר בעל מום הוא. ומכאן דן הרמב״ם על השוחטים לרבים, שראוי להם או שלא יטלו שכר כלל או שיטלו שכר על הנמצאות נבלה או טריפה כמו על הנמצאות כשרה, דומיא דרואי מומי הבכור: