Let's finish Mishnayos in memory of those who were murdered in Israel.
Pledge Mishnayos
Mishnah.org Logo

Mishnayos Taharos Perek 7 Mishnah 7

טהרות פרק ז׳ משנה ז׳


One who left his clothes in the cubbies of the bath house attendants: Rabbi Elazar ben Azariah says that they are clean, But the sages say: [they are not clean] unless he gives him the key or the seal or unless he left some sign on them. One who left his clothes from one wine-pressing to the next, his clothes remain clean. If he left them with an Israelite [the clothes are unclean] unless he says, "I have watched over them carefully."

הַמַּנִּיחַ אֶת כֵּלָיו בְּחַלּוֹן שֶׁל אוֹדְיָארִין, רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה מְטַהֵר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, עַד שֶׁיִּתֶּן לוֹ אֶת הַמַּפְתֵּחַ אוֹ חוֹתָם אוֹ עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה סִימָן. הַמַּנִּיחַ אֶת כֵּלָיו מִגַּת זוֹ לַגַּת הַבָּאָה, כֵּלָיו טְהוֹרִין. וּבְיִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁיֹּאמַר בְּלִבִּי הָיָה לְשָׁמְרָם:


אודיארין (store-keeper) – a bathing attendant – who receives a small coin as a fee/keeper of the clothes at the baths, the owners of the bathhouses which have many windows/apertures and anyone who enters to the bathhouse places his clothes in a window and he (i.e., the bathing attendant) locks them up with a door that is in the aperture/window.

רבי אליעזר בן עזריה מטהר – from the time that he looks the door in front of the window/aperture. And we are not concerned that perhaps a ritually impure person will touch there, after he is seized as a thief.

עד שיתן לו המפתח – and even though he places the key in the hand of the bathing attendant who is a commoner/not stringent in the observance of the Levitical laws of purity and tithes, for it is taught in the Mishnah (a text which I could not find) above (note: we have a teaching in the Tosefta Tractate Taharot, Chapter 8, Halakha 1 that teaches the reverse: "המוסר מפתח לעם הארץ הבית טמא"/He who gives over the key to a commoner, the house is ritually impure – the exact reverse of what the Bartenura commentary is pointing out and which agrees with the view of the Sages): “He who gives over the key to a commoner, the house is ritually pure.

או עד שיעשה לו סימן – to recognize that no person touched there. And the Halakha is according to the Sages.

המניח את כליו – vessels that he cut grapes with in ritual purity in this year, he leaves them to cut grapes with them in ritual purity in the following year.

בנכרי כליו טהורין – we have this reading, meaning to say, if he left them with a heathen, there is no prohibition of wine poured as a libation/יין נסך associated with them, for we are not concerned that perhaps a Canaanite took them without the knowledge of the Israelite to make [wine] with them in the vat for wine-pressing.

ובישראל – for he worries/is concerned about them because of defilement through contact, they are ritually impure if his attention was diverted from them, until he says: It was my intention (literally, in my heart) to guard them. But there are books in which we do not have the reading [of the word]: "בנכרי"/with a heathen, but rather a person who leaves a vessel from this vintage to the next vintage, his vessels are ritually pure, and we are dealing with a Kohen who purchases wine of heave-offering/priest’s due from a commoner/who is not careful in his observance of the laws of Levitical purity or tithes and leaves his vessels with him in order that he can purchase from him during the next vintage, for since the vessels belong to a Kohen, the commoner trembles and doesn’t touch them. But if the vessels are of an Israelite who desires to make his wine in a state of ritual purity, a commoner is not all that careful with them, and we are concerned that perhaps a ritually impure person touched them, if his attention was diverted from them, until he states: “it was my intention to guard them.”

אודיארין. הבלנין בעלי המרחצאות יש להן חלונות חלונות וכל מי שנכנס למרחץ נותן בגדיו כל אחד בחלון ונועל עליו בדלת שבחלון:

רבי אלעזר בן עזריה מטהר. משעה שנעל הדלת בפני החלון. ולא חיישינן שמא יגע שם אדם טמא, מאחר שנתפס עליו כגנב:

עד שיתן (לתוכו) [לו] מפתח. ואע״פ שנותן המפתח ביד הבלן שהוא עם הארץ, הא תנן לעיל המוסר מפתח לעם הארץ הבית טהור:

או עד שיעשה לו סימן. להכיר בו שלא נגע אדם שם. והלכה כחכמים:

המניח את כליו. כלים שבצר. בהם בטהרה בשנה זו, מניח אותם לבצור בהם בטהרה לשנה הבאה:

בנכרי כליו טהורין. גרסינן. כלומר אם הניחן אצל נכרי אין בהם משום איסור יין נסך, דלא חיישינן שמא לקחן הנכרי בלא ידיעת ישראל לעשות בגת:

ובישראל. דחושש להן משום טומאת מגע, טמאים אם הסיח דעתו מהן, עד שיאמר בלבי היה לשמרם. ויש ספרים דלא גרסי בנכרי, אלא המניח כלי[ו] מגת זו לגת הבאה כליו טהורים, ומיירי בכהן הלוקח יין של תרומה מעם הארץ ומניח כליו אצלו כדי שיקח ממנו לגת הבאה, והואיל וכלים של כהן הן, מרתת עם הארץ ולא נגע בהו. אבל אם הכלים הן של ישראל שרוצה לעשות יינו בטהרה, לא מזדהר בהו עם הארץ כולי האי, וחיישינן דלמא נגע בהן אדם טמא, אם הסיח דעתו מהן, עד שיאמר בלבי היה לשמרם: