Let's finish Mishnayos in memory of those who were murdered in Israel.
Pledge Mishnayos
Mishnah.org Logo

Mishnayos Shevuos Perek 7 Mishnah 8

שבועות פרק ז׳ משנה ח׳


And these people are sometimes required to take an oath that they do not owe anything even when there is no explicit claim against them: Partners, sharecroppers, stewards [apotropin], a woman who does business from home, where she manages the property of orphans, and the member of the household appointed to manage the household’s affairs. For example, in a case where one of these people said to one of the people whose property he or she manages: What is your claim against me? If the other replied: It is simply my wish that you take an oath to me that you have not taken anything of mine, the former is liable to take that oath. Once the partners or the sharecroppers have divided the common property, each taking his share, then one side may not require an oath of the other absent a definite claim. But if an oath was imposed upon him due to some other situation, that oath can be extended to impose upon him any other oath, i.e., it can be extended to apply to any other of their disputes. The mishna adds: And the Sabbatical Year abrogates the obligation to take an oath about a debt, just like it abrogates a debt.

וְאֵלּוּ נִשְׁבָּעִים שֶׁלֹּא בְטַעֲנָה, הַשֻּׁתָּפִין, וְהָאֲרִיסִין, וְהָאַפּוֹטְרוֹפִּין, וְהָאִשָּׁה הַנּוֹשֵׂאת וְהַנּוֹתֶנֶת בְּתוֹךְ הַבַּיִת, וּבֶן הַבָּיִת. אָמַר לוֹ מָה אַתָּה טוֹעֲנֵנִי, רְצוֹנִי שֶׁתִּשָּׁבַע לִי, חַיָּב. חָלְקוּ הַשֻּׁתָּפִין וְהָאֲרִיסִין, אֵין יָכוֹל לְהַשְׁבִּיעוֹ. נִתְגַּלְגְּלָה לוֹ שְׁבוּעָה מִמָּקוֹם אַחֵר, מְגַלְגְּלִין עָלָיו אֶת הַכֹּל. וְהַשְּׁבִיעִית מְשַׁמֶּטֶת אֶת הַשְּׁבוּעָה:


שלא בטענה – without an evident/sure claim, but rather a possible [alternative] claim, for he claims that perhaps you withheld from me. But because of of these teach a permitted action for themselves because they were busy with property, because of this, the Rabbis placed an oath upon them.

והאפוטרופסים – that were in engaged in the money of a person to earn and to spend and to engage in business. But the guardian/administrator of orphans, if the Jewish court appointed him, he does not take an oath.

והאשה הנושאת ונותנת בתוך הבית – her husband placed her as a storekeeper or administrator/guardian over his possessions.

ובן בית – one of the brothers who was engaged with property when their father died.

חלקו – but they did not have him take an oath at the time of the division [of property].

נתגלגלה לו שבועה – with them afterwards. They impose nupon him als this [oath] upon him, in the same manner that impose upon the oath of the Torah and with an oath that is similar to that of the Torah; so they impose upon him the oath of inducement.

והשביעית משמטת את השבועה – this not referring to the oath of partners, for the Seventh Year does not release partners nor its oath, but rather, from a borrower/debtor and its oath [the Seventh Year] releases.

שלא בטענה. שלא בטענת ברי אלא בטענת שמא, שטוענו שמא עכבת משלי. ומשום דכל הני מורו היתר לעצמם לפי שטרחו בנכסים, משום הכי רמו רבנן שבועה עלייהו:

והאפוטרופים. שנתעסקו בממון אדם להכניס ולהוציא ולישא וליתן. אבל באפוטרופוס של יתומים, אם מינהו ב״ד ישבע, ואם אבי יתומים מינהו לא ישבע:

והאשה הנושאת ונותנת בתוך הבית. שהושיבה בעלה חנונית או אפטרופא על נכסיו:

ובן הבית. אחד מן האחין שנתעסק בנכסים משמת אביהן:

חלקו. ולא השביעוהו בשעת החלוקה:

נתגלגלה לו שבועה. אצלם אחרי כן, מגלגלין גם את זו עליו. וכדרך שמגלגלין בשבועת התורה ובשבועה שהיא כעין של תורה, כך מגלגלין בשבועת היסת:

והשביעית משמטת את השבועה. לאו אהנך שבועות דשותפין קאי, דהא אין שביעית משמטת שותפות ולא שבועתה. אלא מלוה ושבועתה היא משמטת: