Mishnayos Shabbos Perek 9 Mishnah 2
Change text layout:
שבת פרק ט׳ משנה ב׳
This is another mishna that digresses from the central topic of this tractate. It, too, is based on an allusion from the Bible. From where is it derived that the ship is ritually pure, in the sense that it cannot become impure? As it is stated: “The way of a ship in the midst of the sea” (Proverbs 30:19). The mishna continues to discuss an additional halakha based on a biblical allusion. From where is it derived that in a garden bed that is six by six handbreadths, that one may plant five different types of seeds in it? He may do so without violating the prohibition of sowing a mixture of diverse kinds of seeds in the following manner. One sows four types of plants on each of the four sides of the garden bed and one in the middle. There is an allusion to this in the text, as it is stated: “For as the earth brings forth its growth, and as a garden causes its seeds to grow, so will the Lord God cause justice and praise to spring forth before all the nations” (Isaiah 61:11). Its seed, in the singular, is not stated; rather, its seeds, written in the plural. Apparently, it is possible that several seeds may be planted in a small garden.
מִנַּיִן לִסְפִינָה שֶׁהִיא טְהוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ל) דֶּרֶךְ אֳנִיָּה בְלֶב יָם. מִנַּיִן לַעֲרוּגָה שֶׁהִיא שִׁשָּׁה עַל שִׁשָּׁה טְפָחִים שֶׁזּוֹרְעִין בְּתוֹכָהּ חֲמִשָּׁה זֵרְעוֹנִין, אַרְבָּעָה בְאַרְבַּע רוּחוֹת הָעֲרוּגָה וְאֶחָד בָּאֶמְצַע, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סא) כִּי כָאָרֶץ תּוֹצִיא צִמְחָהּ וּכְגַנָּה זֵרוּעֶיהָ תַצְמִיחַ, זַרְעָהּ לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא זֵרוּעֶיהָ:
Bartenura
שהיא טהורה. שאינה מקבלת טומאה:
בלב ים. ופשיטא דאניה בלב ים היא, אלא לאשמועינן דספינה הרי היא כים, מה ים טהור אף ספינה טהורה, ואפילו היא של חרס ואפילו טענוה ביבשה והורידוה לים:
שזורעים בה חמשה זרעונים. ויש בה כדי להפריש ביניהן הפרש הראוי ולא הוי ערבוב:
ארבעה בארבע רוחות הערוגה. ממלא את כל הרוח עד סמוך לקרן ובאמצע אינו זורע אלא גרעין אחד כדי שיהיה הגרעין שבאמצע רחוק ג׳ טפחים מן הזרוע שבכל רוח, דשיעור יניקת כל זרע טפח ומחצה, ואף על פי שאצל הקרנות שברוחות הזרעים קרובים זה לזה ואין ביניהם הרחקה ג׳ טפחים ויונקין זה מזה, אין כאן בית מיחוש דאכלאים בלבד קפיד קרא דלא ליהוי ערבוב, וליניקה לא חיישינן, כדתנן היה גדר בינתים זה סומך לגדר מכאן וזה סומך לגדר מכאן, ואף על גב דינקי מתתאי, וכאן יש היכר גדול שרוח זו זרועה צפון ודרום, ורוח זו זרועה מזרח ומערב, אבל בין זרע האמצעי לזרעוני הרוחות אין היכר, ואי מקרבי הוי עירבוב, הילכך צריך הרחק כדי יניקה:
שנאמר כי כארץ תוציא צמחה. תוציא חד, צמחה חד, זרועיה תרי, תצמיח חד, הרי חמשה. וששה טפחים ליכא למילף מקרא, אלא קים להו לרבנן דה׳ זרעונים בששה טפחים לא ינקי הרוחות מן האמצעי, ולא האמצעי מן הרוחות, דשעור יניקת כל זרע טפח ומחצה, הילכך כי רמיז לקרא חמשה זרעונים בערוגה בת ששה טפחים קאמר. ובמסכת כלאים פירשתי הלכות ערוגה ופרטותיה ודקדוקיה וכאן קצרתי:
שהיא טהורה – that it is not susceptible to ritual defilement.
בלב ים – for it is obvious that a ship is in the heart of the sea, but rather, it comes to inform us that a ship is a receptacle/pouch; just as the see is ritually pure, so too the ship is pure, and even it if is of earthenware, and even if it is laden on the dry land and they lowered it into the sea.
שזורעים בה חמשה זרעונים – and there is within it in order to set aside between them the appropriate difference so there will not be any confusion/mixture.
ארבעה בארבע רוחות להערוגה – they fill each direction until near the corner and in the middle, they don’t sow other than one globule in order that the globule that is in the center will be distant three handbreadths from what is sown in each direction, for the measure of absorption of each sown area is one-and-one-half handbreadths , and even though that nearest the corners in the directions of the seeds that are closest to each other, and there isn’t between them a distance of three handbreadths, and they absorb from each other, and in this case there is no room for doubt, for the Biblical verse was strict only about Kilayim/mixed seeds, and there was no confusion, and we don’t concern ourselves about absorption as it is taught in the Mishnah (Tractate Bava Batra, Chapter 2, Mishnah 12): “If there was a fence between them, this one relies on the fence from this direction and the other relies on the fence from that direction” and even though they absorb from underneath , and here there is a large recognition that the the this direction is sown to the north and the south and that direction is sown to the east and the west, but between the intermediate seed to the seeds of the directions, there is no recognition, and if they were brought close, there would be confusion; therefore, there is a need for distance in order to absorb.
שנאמר כי כארץ תוציא צמחה – (through the analysis of words in the verse – Isaiah 61:11: “For just as the earth brings forth her growth, and a garden makes the seed shoot up, (So the LORD God will make victory and renown shoot up in the presence of the nations”]) – "תוציא" /bring forth – is one; "צמחה"/her growth – is one; "זרועיה"/the seed – is two; "תצמיח"/shoot up – is one – that makes five. But the six handbreadths cannot be derived from Biblical verse but rather it is established by the Rabbis that the five rows of plants in six handbreadths, the four corners will not absorb from the middle and the middle will not [absorb] from the corners, for the measurement of absorption of each seed is a handbreadth and a half; therefore, Scripture hints that five rows of plants in one bed that is six handbreadths, is as stated. And in Tractate Kilayim, I explained the laws of a a bed and its details and its specifications, but here I shortened it.