Let's finish Mishnayos in memory of those who were murdered in Israel.
Pledge Mishnayos
Mishnah.org Logo

Mishnayos Shabbos Perek 22 Mishnah 1

שבת פרק כ"ב משנה א׳


From a barrel of wine or oil that broke on Shabbat, one may rescue from it food sufficient for three meals, and one may also say to others: Come and rescue food for yourselves. This applies provided that one does not soak up the wine or oil with a sponge or rag, due to the prohibition of squeezing. One may not squeeze fruits on Shabbat in order to extract liquids from them. And if liquids seeped out on their own, it is prohibited to use them on Shabbat. Rabbi Yehuda says: If the fruits were designated for eating, the liquid that seeps from them on Shabbat is permitted. There is no concern lest one purposely squeeze liquids from fruit that is designated for eating. And if the fruits were originally designated for liquids, the liquids that seep from them on Shabbat are prohibited. In the case of honeycombs that one crushed on Shabbat eve, and honey and wax seeped from them on their own on Shabbat, they are prohibited, and Rabbi Eliezer permits using them.

חָבִית שֶׁנִּשְׁבְּרָה, מַצִּילִין הֵימֶנָּה מְזוֹן שָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת, וְאוֹמֵר לַאֲחֵרִים, בֹּאוּ וְהַצִּילוּ לָכֶם, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִסְפֹּג. אֵין סוֹחֲטִין אֶת הַפֵּרוֹת לְהוֹצִיא מֵהֶן מַשְׁקִין, וְאִם יָצְאוּ מֵעַצְמָן, אֲסוּרִין. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם לְאֳכָלִין, הַיּוֹצֵא מֵהֶן מֻתָּר, וְאִם לְמַשְׁקִין, הַיּוֹצֵא מֵהֶן אָסוּר. חַלּוֹת דְּבַשׁ שֶׁרִסְּקָן מֵעֶרֶב שַׁבָּת וְיָצְאוּ מֵעַצְמָן, אֲסוּרִין. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַתִּיר:


מצילין מזון ג' סעודות – and even in many utensils, for if it was In one utensil, they said in the chapter [sixteen of Tractate Shabbat, Mishnah two] “all the [holy] writings,” that as many as is necessary, one saves.

לכם – food for everyone for three [Sabbath] meals.

ובלבד שלא יספוג – that he should not place a sponge to absorb the wine and to go back and to cause it to drip and even though one must sponge the handle, for there is no fear of a wringing/squeezing out they were brought iin, even to take in his hand oil or honey which are thick and are affixed and clean his hand on the rim of the utensil, it is prohibited that he do so in the manner that he does it on weekdays.

אין סוחטין את הפירות – for he is taking it apart/severing it which is a derivative of threshing.

אסורין – a decree lest he squeeze it out/wring it ab initio.

ר"י אומר אם לאוכלין – those same fruits were collected that which comes out from them is permitted, for it is not satisfactory for him with what flowed out and we cannot make a decree lest he wring them out/squeeze them.

ואם למשקין – they were collected for it was satisfactory for him what came out from them – that which comes out from them is prohibited as a decree lest he squeeze them, and with olives and grapes, Rabbi Yehuda agrees with the Sages that even though he brought them in to eat, that which comes out from them is prohibited since they exist for squeezing when they come to a drink, he would give his attention to this, but in regard to the rest of the kinds of fruits, the Sages agree with Rabbi Yehuda, since it was not the manner for squeezing, they didn’t dispute other than with mulberries and pomegranates, for Rabbi Yehuda compares them to the rest of the priests and the Sages compare them to olives and grapes, and the Halakha is according to Rabbi Yehuda.

חלות דבש – when they are crushed/chopped, the honey flows on its own from the midst of the wax and it is not the manner to squeeze/wring it; therefore, Rabbi Eliezer permits it and the Sages forbid it, as a decree lest they are chopped/crushed; but the Halakha is according to Rabbi Eliezer.

מצילין מזון ג׳ סעודות. ואפילו בכלים הרבה, דאילו בכלי אחד אמרו בפרק כל כתבי דכמה דבעי מציל:

לכם. כל אחד מזון ג׳ סעודות:

ובלבד שלא יספוג. שלא ישים ספוג לשאוב היין ולחזור ולהטיף, ואף על פי שיש לספוג בית אחיזה דליכא חשש סחיטה, שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול. ואפילו ליקח בידו שמן ודבש שהן עבים ונדבקים ולקנח ידו בשפת הכלי אסור, שלא יעשה כמעשה חול:

אין סוחטין את הפירות. דה״ל מפרק תולדה דדש:

אסורין. גזירה שמא יסחוט לכתחלה:

ר״י אומר אם לאוכלין. היו אותן פירות מכונסים, היוצא מהן מותר, דלא ניחא ליה במה שזבו וליכא למגזר בהו שמא יסחוט:

ואם למשקין. היו מכונסין דניחא ליה במאי דנפק מנייהו, היוצא מהן אסור, גזירה שמא יסחוט. ובזיתים וענבים מודה ר״י לחכמים דאע״ג דכנסן לאוכלים היוצא מהן אסור, כיון דדרכן לסחיטה קיימי כי אתו לידי משקה יהיב דעתיה בהכי. ובשאר מיני פירות מודים חכמים לר״י, כיון דלאו דרכן לסחיטה. לא נחלקו אלא בתותים ורמונים, דרבי יהודה מדמה להו לשאר פירות וחכמים מדמו להו לזיתים וענבים. והלכה כר״י:

חלות דבש. כשהן מרוסקים זב הדבש מעצמו מתוך השעוה ואין דרך לסחטו, הילכך ר״א מתיר, וחכמים אוסרים גזרו אטו שאין מרוסקין. והלכה כר״א: