Mishnah.org Logo
Perek 11

Mishnayos Shabbos Perek 11 Mishnah 2

שבת פרק י"א משנה ב׳

2
How so? If there are two balconies [gezuztra’ot] that are private domains opposite each other on either side of the public domain, one who passes or throws an object from the one on this side to the one on that side is exempt. However, if the balconies were on the same level on the same side of the public thoroughfare, and the public domain separated the two, one who passes from one to the other is liable, and one who throws is exempt, as that method, passing, was the service of the Levites who carried the beams of the Tabernacle. In the Tabernacle, two wagons along the same level stood behind one another in the public domain, and the Levites passed the beams from one wagon to the other through the public domain on the same side of a thoroughfare. But they did not throw from one wagon to another because the beams were heavy. Passing, which was performed in the Tabernacle, is prohibited. Throwing, which was not performed in the Tabernacle, is not prohibited. With regard to the bank surrounding a pit and the boulder that are ten handbreadths high and four handbreadths wide, one who takes an object from them to the public domain and similarly one who places an object from the public domain atop them is liable for carrying from one domain to another. If the height or width of the pit or the boulder is less than that height, ten handbreadths, one is exempt because the legal status of those protrusions is not distinct from that of the surrounding public domain.
כֵּיצַד. שְׁתֵּי גְזֻזְטְרָאוֹת זוֹ כְנֶגֶד זוֹ בִרְשׁוּת הָרַבִּים, הַמּוֹשִׁיט וְהַזּוֹרֵק מִזּוֹ לָזוֹ, פָּטוּר. הָיוּ שְׁתֵּיהֶן בִּדְיוֹטָא אַחַת, הַמּוֹשִׁיט חַיָּב, וְהַזּוֹרֵק פָּטוּר, שֶׁכָּךְ הָיְתָה עֲבוֹדַת הַלְוִיִּם, שְׁתֵּי עֲגָלוֹת זוֹ אַחַר זוֹ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, מוֹשִׁיטִין הַקְּרָשִׁים מִזּוֹ לָזוֹ, אֲבָל לֹא זוֹרְקִין. חֻלְיַת הַבּוֹר וְהַסֶּלַע שֶׁהֵן גְּבוֹהִין עֲשָׂרָה וְרָחְבָּן אַרְבָּעָה, הַנּוֹטֵל מֵהֶן וְהַנּוֹתֵן עַל גַּבָּן, חַיָּב, פָּחוֹת מִכֵּן, פָּטוּר:
ב׳

כיצד – the Rabbis mention this.

שתי גזוזאראות – these are boards that go out from the wall of the upper story and outward on the public domain, but the balconies themselves are the private domain, and when they are opposite each other on the two sides of the public domain, the individual who stretches out [his hand] and throws from one to the other is exempt, for we do not find throwing and stretching out in the [forbidden] labors of the Tabernacle from the [one] private domain to the [other] private domain and the expanse of the public domain interrupts between them.

היו שתיהן בדיוטא אחת – that is to say, one floor along the length of the private domain and there is an interruption of the public domain between them.

הזורק פטור – for since he is higher than ten [handbreadths] and we dd not find throwing from one private domain to [another] private domain via the public domain in the Tabernacle but the person who stretches [his hand] is liable, and he though he stretches higher than ten [handbreadths], for we found that stretching forth and similar to it in the Tabernacle from one private domain to [another] private domain and the length of the public domain interrupts between them.

שכן היתה עבודת הלוים – stretching forth from this [wagon] to that [wagon] above ten [handbreadths] and the length of the pubic domain in the middle. How so? [Two] wagons one after another in the public domain and those who unload the Tabernacle would stretch forth to those that were on the wagons that were next to them, nearby and close and they would stretch forth to those who were in front of them and everyone from the wagons were in the private domain.

אבל לא זורקים – for the boards were not thrown because of their heaviness.

חוליית הבור – dirt that we remove from the digging of pit, it was customary to place around the opening of the pit like a wall and we derive that the pit and its segment of earth cut out in digging a pit and piled up on its borders combine to ten [handbreadths] and we teach that the pit to its depth and we teach a rock to its height.

הנוטל מהן – [a person who takes from them] and places in the public domain or wh takes from the public domain and places upon them - is liable [a sin-offering].

כיצד. רבנן קאמרי ליה:

שתי גזוזטראות. והן נסרים יוצאים מכותל העליה ולחוץ על רשות הרבים, והגזוזטראות עצמן הן רשות היחיד, וכשהן זו כנגד זו בשני צדי רשות הרבים המושיט והזורק מזו לזו פטור, שלא מצינו זריקה והושטה במלאכת המשכן מרשות היחיד לרשות היחיד ורחב רשות הרבים מפסיק ביניהן:

היו שתיהן בדיוטא אחת. כלומר בעליה אחת באורך רשות הרבים, ויש הפסק רשות הרבים ביניהן:

הזורק פטור. הואיל ולמעלה מעשרה הוא, ולא מצינו זריקה מרשות היחיד לרשות היחיד דרך רשות הרבים במשכן, והמושיט חייב, ואע״פ שמושיט למעלה מעשרה, שמצינו הושטה כיוצא בה במשכן מרשות היחיד לרשות היחיד ואורך רשות הרבים מפסיק ביניהן:

שכן היתה עבודת הלוים. מושיטים מזה לזה למעלה מעשרה ואורך רשות הרבים באמצע, כיצד [שתי] עגלות זו אחר זו ברשות הרבים ופורקי המשכן היו מושיטין לאותם שעל העגלות שאצלן הן סמוכות וקרובות והן מושיטין לאלו שלפניהם, וכל אחת מהעגלות רשות היחיד הן:

אבל לא זורקים. שאין הקרשים נזרקין מפני כובדן:

חוליית הבור. עפר שמוציאין מחפירת הבור רגילין ליתן סביבות פי הבור כמין חומה להיקף, ואשמעינן דבור וחולייתו מצטרפין לעשרה, ותני בור לעמקו ותני סלע לגבהו:

הנוטל מהן. ומניח ברשות הרבים, או הנוטל מרשות הרבים ונותן על גבן, חייב: