Let's finish Mishnayos in memory of those who were murdered in Israel.
Pledge Mishnayos
Mishnah.org Logo

Mishnayos Pesachim Perek 3 Mishnah 8

פסחים פרק ג׳ משנה ח׳


And so too, the same halakha applies to one who left Jerusalem and remembered that there was consecrated meat in his hand. Meat that is taken out of Jerusalem becomes disqualified, and one is required to burn it in proximity to the Temple. If he passed the area of Mount Scopus [Tzofim], beyond which one cannot see Jerusalem, he burns the meat at the site where he is located; and if he has not traveled that far, he must return and burn it before the Temple with wood from the arrangement on the altar, which was designated for burning consecrated items that were disqualified. The mishna asks: For how much leaven or consecrated meat is one required to return? Rabbi Meir says: In both this case and that case, one must return for an egg-bulk. Rabbi Yehuda says: In both this case and that case, one must return for an olive-bulk. And the Rabbis say that the amount depends on the case: With regard to consecrated meat, he is required to return if he has an olive-bulk, but in a case where he remembers that he has leavened bread, he required to return only for an egg-bulk.

וְכֵן מִי שֶׁיָּצָא מִירוּשָׁלַיִם וְנִזְכַּר שֶׁיֶּשׁ בְּיָדוֹ בְּשַׂר קֹדֶשׁ, אִם עָבַר צוֹפִים, שׂוֹרְפוֹ בִמְקוֹמוֹ. וְאִם לָאו, חוֹזֵר וְשׂוֹרְפוֹ לִפְנֵי הַבִּירָה מֵעֲצֵי הַמַּעֲרָכָה. וְעַד כַּמָּה הֵן חוֹזְרִין, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, זֶה וָזֶה בְכַבֵּיצָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, זֶה וָזֶה בְכַזָּיִת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, בְּשַׂר קֹדֶשׁ בְּכַזַּיִת, וְחָמֵץ בְּכַבֵּיצָה:


שיש בידו בשר קדש – that becomes invalidated when he lives, for the wall of Jerusalem is the separator of [lighter] holy things.

אם עבר צופים – the name of a place that from there one sees the Temple.

שורפו במקומו – and they don’t trouble him to return [to burn the Hametz or holy meat]

ולאם לאו חוזר ושורפו – As it is written (Leviticus 6:23): “ [but no purification offering may be eaten from which any blood is brought into the Tent of Meeting for expiation] in the sanctuary; any such shall be consumed in fire.” In the place where he eats it, he burns it.

זה וזה – leaven as we have said above and mention that he has leaven in his house, etc., and Holy meat that is with him.

כבחתה – but less than this (i.e., an egg’s bulk), he annuls it in his heart, and Holy meat he burns in his place. And Rabbi Meir holds that his return is like his defilement. Just as defilement through eatables is like that of an egg, for food cannot defile with less than an egg’s worth, so too, he does not return on something that is less than an egg’s worth.

רבי יהודה אומר זה וזה בכזית – He holds that his return is like its prohibition. Just as its prohibition is an olive’s bulk-worth, for an a olive’s worth of leaven or of Holy meat, he is liable, so too, for a olive’s bulk, he returns.

בשר קודש – because of the stringency of Holy meat, he returns even for an olive bulk’s worth. Leaven of non-sacred produce he does not go back other than on an egg’s bulk. And the Halakha is according to the Sages.

שיש בידו בשר קודש. שנפסל ביוצא. שחומת ירושלים היא מחיצה לקדשים [קלים]:

אם עבר צופים. שם מקום שמשם רואים בית המקדש:

שורפו במקומו. ולא הטריחוהו לחזור:

ואם לאו חוזר ושורפו. דכתיב (ויקרא ו׳:כ״ג) בקודש לא תאכל באש תשרף, במקום אכילתו שריפתו:

זה וזה. חמץ דאמרינן לעיל ונזכר שיש לו חמץ בתוך ביתו וכו׳, ובשר קודש שעמו:

כביצה. אבל בפחות, חמץ מבטלו בלבו, ובשר קודש שורפו במקומו. וסבר ר׳ מאיר חזרתו כטומאתו, מה טומאת אוכלין בכביצה שאין אוכל מטמא בפחות מכביצה, כך אינו חוזר על פחות מכביצה:

רבי יהודה אומר זה וזה בכזית. סבר חזרתו כאיסורו, מה איסורו בכזית שעל כזית חמץ או בשר קודש חייב, כך על כזית חוזר:

בשר קודש. משום חומרא דקדשים חוזר אף על כזית, חמץ דחולין אינו חוזר אלא על כביצה. והלכה כחכמים: