Mishnayos Parah Perek 9 Mishnah 8
Change text layout:
פרה פרק ט׳ משנה ח׳
Hatat waters that have been invalidated [still] defile one who is clean for terumah [by contact] with his hands or with his body. And one who is clean for the hatat they defile neither [by contact] with his hands nor [by contact] with his body. If they become unclean, they defile one who is clean for terumah [by contact either] with his hands or with his body, And one who is clean for the hatat they defile [by contact] with his hands but not [by contact] with his body.
מֵי חַטָּאת שֶׁנִּפְסְלוּ, מְטַמְּאִין אֶת הַטָּהוֹר לִתְרוּמָה, בְיָדָיו וּבְגוּפוֹ. וְאֶת הַטָּהוֹר לְחַטָּאת, לֹא בְיָדָיו וְלֹא בְגוּפוֹ. נִטְמְאוּ, מְטַמְּאִים אֶת הַטָּהוֹר לִתְרוּמָה בְיָדָיו וּבְגוּפוֹ. וְאֶת הַטָּהוֹר לְחַטָּאת, בְּיָדָיו, אֲבָל לֹא בְגוּפוֹ:
Bartenura
מי חטאת שנפסלו. כגון שנשתנו מראיהן שלא מחמת עצמן, וכיוצא בזה מן הדברים שפוסלים מי חטאת:
מטמאים את האדם הטהור לתרומה. בין שנגע בהן בידיו בין שנגע בהן בגופו, דכמי חטאת כשרים חשיבי. וטומאה זו דרבנן היא, דמדאורייתא כיון שנפסלו פרחה מהן טומאתן החמורה. ומשום הכי תני מטמאין את האדם
הטהור לתרומה. דמשמע דוקא לתרומה אבל לא לחולין:
ואת הטהור לחטאת לא בידיו. כלומר אין מטמאין הטהור לחטאת בין נגע בהן בידיו בין נגע בהן בגופו, דכמי חטאת כשרים חשיבי, ונהי דהנושא מי חטאת שיש בהן כדי הזייה או נוגע בהן, טמא לכל מילי, לחטאת מיהא טהור:
נטמאו, מטמאים את הטהור לתרומה. כמי חטאת כשרים. אבל את הטהור לחטאת מטמאים אותו אם נגע בידיו, דכיון דנטמאו לא גריעי משאר אוכלים ומשקים טמאים דמטמאים את הידים, וקיימא לן דבטהרת מי חטאת מי שנטמאו ידיו נטמא גופו:
מי חטאת שנפסלו – as for example, that their appearance changed not on account of themselves, and in a similar manner , from the things that invalidate the waters of purification/expiation.
מטמאין את – the person (see also Tractate Kelim, Chapter 1, Mishnayot 1-2).
הטהור לתרומה – whether he touched them with his hands or whether he touched them with his body, they are considered like suitable/appropriate like waters of expiation/purification, and this defilement is from the Rabbis, for from the Torah, since they were made unfit/invalid, their greater defilement spread all over/blossomed, and because of this, it (i.e., the Mishnah text) teaches that “it renders unclean the person who is clean for heave-offering,” which implies especially for heave-offering but not for non-holy offerings.
ואת הטהור לחטאת לא בידיו – that is to say, it does not defile the pure person for a sin/purification offering whether he touched them with his hands or whether he touched them with his body, for the they are considered appropriate/suitable like the waters of purification/expiation, and these that one carries the waters of expiation that have in them [enough] in order for sprinkling or he touches them, he is impure for all things, but for a sin-offering/expiation, however, he is pure.
נטמאו מטמאין את הטהור לתורמה – like the waters of suitable/acceptable sin-offerings/expiation offerings, but a person who is clean for the purification offering, it defiles him if he touched it with his hands, for since they were defiled, they are not worse than the rest of the impure foods and liquids that defile the hands, for we hold that the purification of the waters of purification/sin-offering, when his hands were defiled/made unclean, his body was made unclean.