Mishnayos Parah Perek 12 Mishnah 3
Change text layout:
פרה פרק י"ב משנה ג׳
If he intended to sprinkle upon a thing that is susceptible to uncleanness and he sprinkled upon something that is not susceptible to uncleanness, if any of the water still remained on the hyssop he should not sprinkle with it again. [If he intended to sprinkle] upon a thing that is not susceptible to uncleanness and he sprinkled on that which is susceptible to uncleanness, even though there was still some water on the hyssop, he can sprinkle with it again. [If he intended to sprinkle] upon a man and he sprinkled upon a beast, if any of the water remained on the hyssop he should not sprinkle with it again; But [if he intended to sprinkle] upon a beast and he sprinkled upon a man, even though there was still some water on the hyssop, he can sprinkle with it again. The water that drips off is valid, and therefore it conveys uncleanness as the usual hatat waters.
נִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת עַל דָּבָר שֶׁהוּא מְקַבֵּל טֻמְאָה וְהִזָּה עַל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה, אִם יֵשׁ בָּאֵזוֹב, לֹא יִשְׁנֶה. עַל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה, וְהִזָּה עַל דָּבָר שֶׁמְּקַבֵּל טֻמְאָה, אִם יֵשׁ בָּאֵזוֹב, יִשְׁנֶה. עַל הָאָדָם, וְהִזָּה עַל הַבְּהֵמָה, אִם יֵשׁ בָּאֵזוֹב, לֹא יִשְׁנֶה. עַל הַבְּהֵמָה, וְהִזָּה עַל הָאָדָם, אִם יֵשׁ בָּאֵזוֹב, יִשְׁנֶה. הַמַּיִם הַמְנַטְּפִים, כְּשֵׁרִים. לְפִיכָךְ הֵם מְטַמְּאִין לְשֵׁם מֵי חַטָּאת:
Bartenura
על דבר המקבל טומאה. אדם וכלים:
על דבר שאינו מקבל טומאה. בהמה וכלי אבנים:
אם יש באזוב לא ישנה. אם נשתייר באזוב כדי הזאה אין צריך לחזור ולטבול פעם שניה, אלא מזה מאותו שנשתייר באזוב על הדבר הטמא ועלתה לו הזאה, דכתיב והזה הטהור על הטמא, עד שיתכוין להזות על הטמא, הלכך כשנתכוין בשעת טבילת האזוב להזות על הטמא לא ישנה, אלא יזה ממה שנשתייר באזוב. אבל אם טבל האזוב כדי להזות על דבר שאינו מקבל טומאה, הואיל ותחילת טבילתו פסולה, כך הזאתו פסולה, ולא יזה במה שנשתייר באזוב עד שישנה:
המים המנטפין. מן האזוב שהטבילו לשם דבר שאינו מקבל טומאה, אם הטביל באותם טפות אזוב והזה מהן, כשרין:
לפיכך הן מטמאין. לפי שלא עשו מצותן, שהרי הטבילה הראשונה פסולה היתה, והרי אלו הטפות כשאר מי חטאת הכשרים שהן מטמאין:
על דבר המקבל טומאה – people and vessels.
על דבר שאינו מקבל טומאה – animals and vessels of stone.
אם יש באזוב לא ישנה – if there remains in the hyssop in order to do sprinkling, he does not need to return and to ritually immerse [the hyssop in the water] a second time, but rather he sprinkles from that which remains in the hyssop on the impure thing and the sprinkling counted for him. As is it is written (Numbers 19:19): “The pure person shall sprinkle it upon the impure person,” until he intends to sprinkle on the impure person, therefore, when he intends at the time of ritual immersion of the hyssop to sprinkle on the impure person, he should not repeat [the dipping of the hyssop in the water,” but rather he should sprinkle from what remains in the hyssop. But if he dipped the hyssop in order to sprinkle upon a thing that is not susceptible to receive ritual defilement, since that the beginning of his immersion is invalid, so his sprinkling is invalid and he should not sprinkle with what remains on the hyssop until he repeats [the dipping of the hyssop in the water.
המים המנטפין (the water that drips off) – from the hyssop that he had ritually immersed it for the sake of something that does not receive ritual impurity, if he immersed those drops of hyssop and sprinkled from them, they are appropriate/suitable.
לפיכך הן מטמאין -because their precepts were not done, for the first immersion was invalid, and behold, these drops are like the rest of the waters of purification that are kosher that they defile.