Mishnah.org Logo
Perek 8

Mishnayos Menachos Perek 8 Mishnah 7

מנחות פרק ח׳ משנה ז׳

7
And when producing wine for libations, one should not collect the wine into large barrels, as it causes the wine to spoil; rather, it should be placed in small casks. And one does not fill up the cask until its mouth; rather, one leaves some empty space so that its fragrance will collect there and diffuse when the lid is opened. One should not bring libations from wine that rests at the mouth of the cask due to the flour-like white scum that floats on the surface, nor from the wine at bottom of the cask due to the sediment that collects there. Rather, one brings from the wine in its middle third. How does the Temple treasurer inspect the wine to determine that it is from the middle of the cask? The treasurer sits alongside the cask and has the measuring reed in his hand. The spigot is opened and the wine begins to flow. When he sees that the wine emerging draws with it chalk-like scum [hagir], he immediately knocks with the reed to indicate that the spigot should be closed. Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, says: Wine in which there is flour-like white scum is unfit for libations, as it is stated with regard to animal offerings: “Unblemished they shall be for you…and their meal offering shall be fine flour mixed with oil…unblemished they shall be for you, and their libations” (Numbers 28:19–20, 31). This indicates that animal offerings, meal offerings, and libations must all be brought from flawless products. Therefore, the presence of flour-like white scum in wine renders it unfit.
לֹא הָיוּ כוֹנְסִים אוֹתוֹ בַחֲצָבִים גְּדוֹלִים, אֶלָּא בְחָבִיּוֹת קְטַנּוֹת. וְאֵינוֹ מְמַלֵּא אֶת הֶחָבִיּוֹת עַד פִּיהֶם, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא רֵיחוֹ נוֹדֵף. אֵינוֹ מֵבִיא, לֹא מִפִּיהָ, מִפְּנֵי הַקְּמָחִין. וְלֹא מִשּׁוּלֶיהָ, מִפְּנֵי הַשְּׁמָרִים. אֶלָּא מֵבִיא מִשְּׁלִישָׁהּ וּמֵאֶמְצָעָהּ. כֵּיצַד הוּא בוֹדֵק, הַגִּזְבָּר יוֹשֵׁב וְהַקָּנֶה בְיָדוֹ, זָרַק אֶת הַגִּיד וְהִקִּישׁ בַּקָּנֶה. רַבִּי יוֹסֵי בְרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, יַיִן שֶׁעָלָה בוֹ קְמָחִין, פָּסוּל, שֶׁנֶּאֱמַר, תְּמִימִים יִהְיוּ לָכֶם וּמִנְחָתָם (במדבר כח), תְּמִימִים יִהְיוּ לָכֶם וְנִסְכֵּיהֶם (שם):
ז׳

בחצבים גדולים (large stone pitchers/earthenware jugs) – that these large utensils damage the flavor of the wine.

כדי שיהא ריחו נודף – when the wine jug/vessel is full, the smell/odor goes outside and does not spread.

קמחין – like small, thin, white berries that ascend over the face of the wine that are similar to flour.

ומאמצעה – he places a bung in the middle of the (earthen) wine jug .

קנה – the cubit of measurement was regularly in the hand of the treasurer.

זרק את הגיד והקיש בקנה – that is to say, when he tossed the wine, the froth of the sediment when the sediment begins to leave, the treasurer struck with a reed that was in his hand and pushed up away that he should not enter with a utensil that has wine in it. But my Rabbis/teachers explained that he struck with the reed that was in his hand to hint to the one pulling the wine from the (earthen) wine jug, that he should close the jug with a bung, and he would not say to him, ‘close it,” because the speech was difficult (i.e., injurious/bad) for the wine. And this is what it explains in the Gemara (Tractate Menahot 87a).

רבי יוסי בר' יהודה אומר יין שעלו בו קמחין פסול – But the Halakha is not according to Rabbi Yosi b’Rabbi Yehuda. And all of those that we have stated in our Mishnah that are invalid, whether with choice flour, whether with oil or whether with wine, if he transgressed and sanctified them, we flog him with the floggings of rebelliousness according to the Rabbis, for it is like the law of someone who sanctifies [an animal] with a blemish to the altar, for he is flogged according to the Torah, as it is written regarding something with a blemish (Leviticus 22:20): “You shall not offer any that has a defect, [for it will not be accepted in your favor],” and they (i.e., the Rabbis) stated in the Sifra, that the words, לא תקריבו/you shall not offer, means nothing other than do not sanctify. And just as they would bring the choice flour and the wine and the oil from known choice places, as it is taught in our Mishnah, so they would bring the sacrifices from known places, rams from Moab, lambs from Hebron, calves from Sharon, and pigeons, that is turtle-doves and young pigeons from the Mount of the King.

בחצבים גדולים. שהכלים הגדולים פוגמים טעם היין:

כדי שיהא ריחו נודף. כשהחבית מלאה, יוצא הריח לחוץ ואינו נודף:

קמחין. כמין גרגרים דקים לבנים שעולים על פני היין דומין לקמח:

ומאמצעה. משים ברזא באמצע החבית:

קנה. אמת המדה שהיתה רגילה להיות ביד הגזבר:

זרק את הגיד והקיש בקנה. כלומר כשזרק היין הגיד של שמרים שמתחילים השמרים לצאת, הקיש הגזבר בקנה שבידו ודחהו שלא יכנס בכלי שיש בו היין. ורבותי פירשו הקיש בקנה שבידו לרמוז אל מושך היין מן החבית שיסתום החבית בברזא, ולא היה אומר לו סתום לפי שהדבור קשה ליין. והכי מפרש ליה בגמרא:

רבי יוסי בר׳ יהודה אומר יין שעלו בו קמחין פסול. ואין הלכה כרבי יוסי בר׳ יהודה. וכל הני דאמרינן במתניתין שהם פסולים, בין בסולת בין בשמן בין ביין, אם עבר והקדישן מכין אותו מכות מרדות מדבריהם, כדין המקדיש בעל מום למזבח שהוא לוקה מן התורה, מדכתיב בבעל מום לא תקריבו, ואמרו בסיפרא, אין לא תקריבו אלא לא תקדישו. וכשם שהיו מביאים הסולת והיין והשמן ממקומות מובחרים ידועים כדתנן במתניתין, כך היו מביאים הקרבנות ממקומות ידועים, אילים ממואב, כבשים מחברון, עגלים משרון, גוזלות דהיינו תורים ובני יונה מהר המלך: