Mishnayos Menachos Perek 9 Mishnah 1
Change text layout:
מנחות פרק ט׳ משנה א׳
Two sizes of measuring vessels for dry substances were used in the Temple for measuring flour for the meal offerings. One held a tenth of an ephah and the other held one-half of a tenth of an ephah. Rabbi Meir says: There were three measuring vessels; one that held a tenth of an ephah, another one that also held a tenth of an ephah, and a third one that held one-half of a tenth of an ephah. What purpose did the tenth of an ephah measuring vessel serve? It was the vessel with which one would measure flour for all the meal offerings. One would not measure the flour by using a measuring vessel of a size that held the entire volume of flour required at once, i.e., neither with a vessel of three-tenths of an ephah for the meal offering accompanying the sacrifice of a bull, nor with a vessel of two-tenths of an ephah for the meal offering accompanying the sacrifice of a ram. Rather, one measures the flour for them by repeatedly using the tenth of an ephah measuring vessel to measure the required number of tenths. What purpose did the one-half of a tenth of an ephah measuring vessel serve? It was the vessel with which one would measure the flour for the High Priest’s griddle-cake offering. A tenth of an ephah was required each day; he sacrificed half of it in the morning and the other half of it in the afternoon.
שְׁתֵּי מִדּוֹת שֶׁל יָבֵשׁ הָיוּ בַמִּקְדָּשׁ, עִשָּׂרוֹן, וַחֲצִי עִשָּׂרוֹן. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, עִשָּׂרוֹן, עִשָּׂרוֹן, וַחֲצִי עִשָּׂרוֹן. עִשָּׂרוֹן מֶה הָיָה מְשַׁמֵּשׁ, שֶׁבּוֹ הָיָה מוֹדֵד לְכָל הַמְּנָחוֹת. לֹא הָיָה מוֹדֵד, לֹא בְשֶׁל שְׁלשָׁה לְפַר, וְלֹא בְשֶׁל שְׁנַיִם לְאַיִל, אֶלָּא מוֹדְדָן עֶשְׂרוֹנוֹת. חֲצִי עִשָּׂרוֹן מֶה הָיָה מְשַׁמֵּשׁ, שֶׁבּוֹ הָיָה מוֹדֵד חֲבִתֵּי כֹהֵן גָּדוֹל, מֶחֱצָה בַּבֹּקֶר וּמֶחֱצָה בֵּין הָעַרְבָּיִם:
Bartenura
שתי מדות. עשרון עשרון וחצי עשרון. שתי מדות של עשרון היו, אחת מודדים אותה גדושה, שהיתה קטנה ולא היתה מחזקת כשהיא גדושה אלא עשרון, כשעור חברתה כשהיא מחוקה. דר׳ מאיר גמר מקרא דכתיב (במדבר כ״ח:כ״ט) עשרון עשרון לכבש האחד, דשתי עשרונות היו שם ואי שתיהן שוות הויא להו מדה אחת. אלא אחת מחוקה ואחת גדושה. גדושה שבה היה מודד לכל המנחות, מחוקה שבה היה מודד לחביתי כהן גדול, וחכמים אומרים לא היה שם אלא עשרון אחד דכתיב (שם כ״ט) ועשרון אחד לכבש האחד, ואותו עשרון מחוק היה, ובו היו מודדים לכל המנחות. והלכה כחכמים:
לא בשל שלשה לפר. למנחת נסכים של פר דכתיב ביה (שם כ״ח) ושלשה עשרונים לפר האחד, לא היו מודדן במדה אחת שתהא מחזקת שלשה עשרונים, שלא היתה שם מדה גדולה מעשרון:
אלא מודדן עשרונות. כל עשרון עשרון בפני עצמו:
הכי גרסינן, חצי עשרון מה היה משמש, שבו היה מודד לחביתי כהן גדול. והכי פירושא לחביתי כהן גדול, מביא מביתו עשרון שלם, וחוצהו בחצי עשרון שבמקדש, ולש כל חצי עשרון בפני עצמו, ועושה מכל חצי עשרון שש חלות, שהן לשני חצאי עשרון שתים עשרה חלות, ואופה כולן ביחד, ואח״כ מחלק כל חלה לשנים ומקריב שנים עשר חצאין בבוקר, ושנים עשר חצאין בערב, וקודם שיקריב פותת אותן לפתין כזית, וכופל כל פתיתה לשנים, ואינו מבדיל. אבל פתיתת כל שאר מנחות אע״פ שפתין שלהן כזית, כופל אותן לשנים ישנים לארבעה ומבדיל, כדתנן לעיל בפרק ו׳:
שתי מידות. עשרון עשרון וחצי עשרון (see Tractate Menahot, Chapter 9, Mishnah 5) – there were two measures of an Issaron/Omer (1/10th of an Ephah), one we measure it heaped/overflowing, that it was small and would not support anything other than an Issaron when it was heaped/overflowing, like the size/limit of its neighbor when it smooth/level. For Rabbi Meir learned it from Scripture as it is written (Numbers 28:29): “and one-tenth for each [of the seven lambs]/עשרון עשרון לכבש האחד [לשבעת הכבשים],” for there were two Issarons there, and if both of them were equivalent, it would be for them one measure. But one is smooth/level and the other is heaped/overflowing. That which is heaped/overflowing in it, he would measure for all of the meal-offerings, that which is smoothed/leveled in it, he would measure for the cakes of the High Priest, but the Sages state that there wasn’t there other than one Issaron, as it is written (Numbers 29:4): “and one-tenth for each of the seven lambsועשרון אחד לכבש האחד [לשבעת הכבשים] ,” and that this particular Issaron was smooth/level, and through it they would measure all of the meal-offerings. And the Halakha is according to the Sages.
לא בשל שלשה לפר – for the meal-offerings of libations of the bull as it is written concerning it (Numbers 28:12): “[As grain offering] for each bull: three-tenths of a measure [of choice flour with oil mixed in],” (and also Numbers 28:28 – though the text does not have ושלשה עשרנים but rather (שלשה עשרנים, they would not measure them with one measure for it holds three Esronim, for there was not a measure there that was larger than an Issaron.
אלא מודדן עשרונות each and every Issaron on its own.
הכי גרסינן, חצי עשרון מה היה משמש, שבו היה מודד לחביתי כהן גדול – and this is the explanation, for the baked cakes of the High Priest, he brings from his home a complete Issaron and they split it with half on half of an Issaron that is in the Temple, and he kneads each half-Issaron on its own, and makes from each half-Issaron six Hallot/loaves, which are for the two halves of the Issaron, twelve Hallot/loaves, and he bakes all of them together and afterwards he divides each Hallah/loaf in half and sacrifices twelve halves in the morning and twelve halves in the evening, but prior to his offering them, he crumbles them to olive-size piece, and doubles each crumble to two, and doesn’t separate them. But the opening of all of the rest of the meal-offerings even though their small pieces are like an olive, he doubles them into two and two into four and separates them as it is taught in the Mishnah (Tractate Menahot) chapter Six (Mishnah 4 – see also Chapter 4, Mishnah 5).