Mishnah.org Logo
Perek 4

Mishnayos Meilah Perek 4 Mishnah 3

מעילה פרק ד׳ משנה ג׳

3
All the pieces of sacrificial meat that are piggul join together with one another to constitute the olive-bulk measure for liability, and all sacrificial meat that is notar joins together with one another to constitute the olive-bulk measure for liability. All animal carcasses, whose consumption is prohibited and which transmit impurity through contact with them and through carrying, join together with one another to constitute the requisite olive-bulk measure. And all repugnant creatures join together with one another to constitute the requisite olive-bulk measure to render one who consumes it liable to receive lashes. The eight creeping animals enumerated in the Torah join together to constitute the measure of a lentil-bulk, which transmits impurity through contact, and to render one who consumes it liable to receive lashes. The blood of one of the eight creeping animals listed in the Torah and their flesh join together to constitute the lentil-bulk measure to impart impurity. Rabbi Yehoshua stated a principle: With regard to any items whose impurity, in terms of degree and duration, and measure to impart impurity, are equal, e.g., two halves of an olive-bulk from two corpses or two animal carcasses or two halves of a lentil-bulk from two creeping animals, they join together to constitute the requisite measure. Rabbi Yehoshua continued: By contrast, with regard to items whose impurity is equal but their measure is not equal, e.g., a creeping animal and an animal carcass, each of which renders one impure until the evening, but the measure of a creeping animal is a lentil-bulk, whereas that of an animal carcass is an olive-bulk; or items whose measure is equal but whose impurity is not equal, e.g., a corpse and an animal carcass, with regard to which the measure of each is an olive-bulk, but the duration of the impurity imparted by a corpse is one week and the duration of the impurity imparted by an animal carcass is until the evening; or items that are equal neither in terms of their impurity nor in terms of their measure, they do not join together to constitute the requisite measure.
כָּל הַפִּגּוּלִין מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה. כָּל הַנּוֹתָרִין מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה. כָּל הַנְּבֵלוֹת מִצְטָרְפוֹת זוֹ עִם זוֹ. כָּל הַשְּׁרָצִים מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה. דַּם הַשֶּׁרֶץ וּבְשָׂרוֹ מִצְטָרְפִין. כְּלָל אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, כֹּל שֶׁטֻּמְאָתוֹ וְשִׁעוּרוֹ שָׁוִין, מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה. טֻמְאָתוֹ וְלֹא שִׁעוּרוֹ, שִׁעוּרוֹ וְלֹא טֻמְאָתוֹ, לֹא טֻמְאָתוֹ וְלֹא שִׁעוּרוֹ, אֵין מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה:
ג׳

כל הפיגולים – from burnt-offerings, from sin-offerings, and from guilt-offerings and peace-offerings.

מצטרפים זה עם זה – to consuming from them an olive’s bulk to becoming liable for extirpation. And similarly, all the remnants.

כל הנבילות מצטרפים – and even the carrion of an unclean animal with the carrion of a pure animal, combine to an olive’s bulk regarding ritual impurity. But not in regard to flogging, for he is not flogged until he consumes an olive’s bulk of the carrion of only a pure animal, or an olive’s bulk from only an impure animal, because they are two categories/denominations, for one who consumes the flesh of an ritually impure animal is not flogged because of carrion other than because of his eating the flesh of an ritually impure animal.

וכל השרצים מצטרפים זה עם זה – for an olive’s bulk, to make those who consume them liable for flogging, and the eight reptiles that are written in the Torah (Leviticus 11:29-30) combine with each other, to make those who consume them liable for a lentil’s bulk. According to the measure of their ritual impurity, so is the measure of their consumption.

דם השרץ ובשרו מצטרפים – for we extend the scope/include them from Scripture as it is written (Leviticus 11:29): “the following shall be impure for you from among the things that swarm on the earth,” to include he blood of that which swarms that it will defile like its flesh.

כל שטומאתו ושיעורו שוין (all things that are alike in [duration of] uncleanness and in requisite measure)– as, for example, carrion with carrion, or reptile/creeping animal with reptile/creeping animal.

טומאתו ולא שיעורו ([in duration of] uncleanness but not in requisite measure) – as, for example, carrion and reptile as their uncleanness is similar, and both of them there are ritually unclean until evening, but not their requisite measure, [since] for carrion, the measure of its uncleanness is an olives bulk, whereas for reptiles, its measure is a lentil’s bulk.

ושיעוריו ולא טומאתו – as for example, a carrion and a dead person, for both of them defile in an olive’s bulk. But not in its defilement, for whereas defilement with a dead person is seven [days], and defilement with a carrion is only until the evening.

לא טומאתו ולא שיעורו – as for example, a dead person and a reptile, for defilement with a dead person is seven days, but defilement with a reptile is only until the evening. But with its requisite measure also, they are not equal/equivalent, for the measure of defilement with the dead is an olive’s bulk, and the measure of a reptile is as a lentil’s bulk.

אלו אין מצטרפין זה עם זה – since they are separate entities.

כל הפגולים. מעולה מחטאת ומאשם ומשלמים:

מצטרפים זה עם זה. לאוכל מהן כזית להיות חייב כרת. וכן כל הנותרים:

כל הנבלות מצטרפות. ואפילו נבילת בהמה טמאה עם נבילת בהמה טהורה, מצטדפים לכזית לענין טומאה. אבל לא למלקות, שאינו לוקה עד שיאכל כזית מנבלת בהמה טהורה לבדה, או כזית מן הטמאה לבדה, לפי שהן שני שמות, שאין אוכל בשר בהמה טמאה לוקה משום נבילה אלא משום אוכל בשר בהמה טמאה:

וכל השרצים מצטרפים זה עם זה. לכזית, לחייב את האוכלן מלקות, ושמונה שרצים הכתובים בתורה מצטרפים זה עם זה, לחייב האוכלן בכעדשה. כשיעור טומאתן כך שיעור אכילתן:

דם השרץ ובשרו מצטרפים. דמרבינן מקרא דכתיב (ויקרא י״א) וזה לכם הטמא בשרץ השורץ על הארץ, לרבות דם השרץ שיהיה מטמא כבשרו:

כל שטומאתו ושיעורו שוין. כגון נבילה ונבילה, או שרץ ושרץ:

טומאתו ולא שיעורו. כגון נבילה ושרץ דטומאתן שוה, דתרווייהו הוי טומאתן עד הערב. ולא שיעורו, דנבילה שיעור טומאתה בכזית, ושרץ שיעורו בכעדשה:

שיעורו ולא טומאתו. כגון נבילה ומת, דתרווייהו מטמאין בכזית. ולא טומאתו, דאילו טומאת מת, שבעה, וטומאת נבילה לא הוי אלא עד הערב:

לא טומאתו ולא שיעורו. כגון מת ושרץ, דטומאת מת הוי שבעה, וטומאת שרץ עד הערב. ובשיעורו נמי אינן שוין, דשיעור מת בכזית ושיעור שרץ בכעדשה:

אלו אין מצטרפין זה עם זה. הואיל ומוחלקין הן: