Let's finish Mishnayos in memory of those who were murdered in Israel.
Pledge Mishnayos
Mishnah.org Logo

Mishnayos Meilah Perek 4 Mishnah 2

מעילה פרק ד׳ משנה ב׳


Five items in the burnt offering and the accompanying meal offering and libation join together to constitute the one peruta measure with regard to liability for misuse, and the olive-bulk measure with regard to liability for piggul, notar, and partaking of sacrificial foods while ritually impure. They are: The flesh; the fat of the burnt offering that is sacrificed on the altar; the fine flour of the accompanying meal offering; the wine of the accompanying libation; and the oil of the accompanying meal offering. And there are six items in the thanks offering that join together: The flesh, the fat, the fine flour, the wine, the oil, and the loaves accompanying the thanks offering. Teruma, and teruma of the tithe, and teruma of the tithe of doubtfully tithed produce [demai], and ḥalla, and first fruits all join together with one another to constitute the requisite measure to prohibit a mixture with non-sacred produce, and to form the requisite measure of an olive-bulk that serves to render one obligated for their consumption in payment of an additional one-fifth over and above the principal.

חֲמִשָּׁה דְבָרִים בָּעוֹלָה מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה. הַבָּשָׂר, וְהַחֵלֶב, וְהַסֹּלֶת, וְהַיַּיִן, וְהַשָּׁמֶן. וְשִׁשָּׁה בַּתּוֹדָה. הַבָּשָׂר, וְהַחֵלֶב, וְהַסֹּלֶת, וְהַיַּיִן, וְהַשֶּׁמֶן, וְהַלָּחֶם. הַתְּרוּמָה, וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר, וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁל דְּמַאי, הַחַלָּה, וְהַבִּכּוּרִים, מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה לֶאֱסֹר וּלְחַיֵּב עֲלֵיהֶן אֶת הַחֹמֶשׁ:


חמשה דרים בעולה מצטרפים זה עם זה – to an olive’s bulk, to make one liable because of offering them outside the Temple courtyard, and to make one liable because of offerings disqualified by inappropriate intention, and remnant and [ritual] impurity, and for religious sacrilege if he benefitted from all of them the equivalent of a penny.

והסולת – the meal offering that comes with the burnt offering.

והיין – for the libations, for the burnt offering requires a meal-offering and libations.

וששה בתודה – for the offering of thanksgiving requires bread added to the five things that are associated with the burnt-offering (i.e., meat, fat, fine flour, wine and oil). But all of them combine up to an olive’s bulk for offerings disqualified by inappropriate intention, and remnant and ritual impurity, but not for religious sacrilege, for the thanksgiving offering and the Lesser Holy Things do not have religious sacrilege, as is taught at the end of the first chapter [of Tractate Meilah, Mishnah 4).

התרומה ותרומת מעשר – which is one one-hundredth of unconsecrated produce, and similarly, the tenth of the tenth of Demai/doubtfully tithed produce (see parallel text found in Tractate Orlah, Chapter 2, Mishnah 1).

והחלה – for even it is called Terumah/heave-offering, as it is written (Numbers 15:20): “as the first yield of your baking, you shall set aside a loaf as a gift.”

וביכורים – they are called Terumah/heave-offering, as the Master stated: (Deuteronomy 12:17): “or of your contributions”/"ותרומת ידך" – these are the first fruits, as it is written regarding them (Deuteronomy 26:4): “The priest shall take the basket from your hand [and set it down in from of the altar of the LORD your God].” (see Talmud Meilah 15b and Makkot 17a and parallels)

מצטרפים זה עם זה לאסור – that if [one part of] leaven fell from all of them in order to make leavened bread within the started dough of unconcentrated produce [of ninety-nine parts], it is forbidden.

ולחייב עליהן את החומש – he who eats from all of them inadvertently an olive’s bulk pays the one-fifth [in addition to the principal].

חמשה דברים בעולה מצטרפים זה עם זה לכזית. לחייב משום מעלה בחוץ, ולחייב משום פגול ונותר וטמא, ומשום מעילה אם נהנה מכולן בשוה פרוטה:

הסולת. המנחה הבאה עם העולה:

והיין. לנסכים. שהעולה טעונה מנחה ונסכים:

וששה בתודה. שהתודה טעונה לחם מוסף על חמשה דברים שבעולה. וכולן מצטרפין לכזית, לפגול ונותר וטמא, אבל לא למעילה, שהתודה קדשים קלים ואין בהן מעילה, כדתנן בשלהי פרק קמא:

התרומה ותרומת מעשר. שהיא אחד ממאה של חולין. וכן תרומת מעשר של דמאי:

והחלה. שאף היא קרויה תרומה, דכתיב (במדבר ט״ו:כ׳) ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה:

והביכורים. קרויין תרומה, דאמר מר ותרומת ידך אלו ביכורים, דכתיב בהו (דברים כ״ו:ד׳) ולקח הכהן הטנא מידך:

מצטרפים זה עם זה לאסור. שאם נפל מכולן שאור כדי לחמץ בתוך עיסה של חולין, נאסרת:

ולחייב עליהן את החומש. האוכל מכולן כזית בשגגה משלם את החומש: