Mishnayos Makkos Perek 3 Mishnah 4
Change text layout:
מכות פרק ג׳ משנה ד׳
With regard to one who takes the mother bird with her fledglings, thereby violating the Torah prohibition: “You shall not take the mother with her fledglings; you shall send the mother, and the fledglings you may take for yourself” (Deuteronomy 22:6–7), Rabbi Yehuda says: He is flogged for taking the mother bird, and does not send the mother, and the Rabbis say: He sends the mother and is not flogged, as this is the principle: With regard to any prohibition that entails a command to arise and perform a mitzva, he is not liable to receive lashes for its violation.
הַנּוֹטֵל אֵם עַל הַבָּנִים, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, לוֹקֶה וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּחַ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, מְשַׁלֵּחַ וְאֵינוֹ לוֹקֶה. זֶה הַכְּלָל, כָּל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁיֶּשׁ בָּהּ קוּם עֲשֵׂה, אֵין חַיָּבִין עָלֶיהָ:
Bartenura
לוקה ואינו משלח. דסבירא ליה לר׳ יהודה שלח תשלח מעיקרא משמע. ואע״ג דכתיב שלח תשלח אחר לא תקח, לאו למימרא דאם לקחת תשלח, אלא לא תקח אבל שלחנה קודם לקיחה. ואין זה לאו הניתק לעשה:
וחכמים אומרים משלח ואינו לוקה. קסברי שלח לאחר לקיחה משמע, והוי לאו הניתק לעשה. והלכה כחכמים:
כל מצות לא תעשה שיש בה קום עשה. שאמרה תורה אם עברת על לאו קיים העשה, כגון לא תקח האם על הבנים, ואם לקחת שלח תשלח. לא תבא אל ביתו לעבוט עבוטו, ואם באת והעבטת עבוטו השב תשיב לו את העבוט. כל אלו, אם קיים העשה, אינו לוקה. אבל לא קיים העשה, כגון שלקח האם על הבנים ושחטה או שמתה, לקח העבוט מביתו ונשרף שאינו יכול לקיים העשה, הרי זה לוקה:
לוקה ואינו משלם – for Rabbi Yehuda holds that (Deuteronomy 22:7) "שלח תשלח" /”Let [the mother] go” is implied from the outset, and even though, it is written,” let [the mother] go” after (verse 6) “do not take [the mother together with the young],” it is not to say that if you took it, you should let it go, but rather, do not take [the mother] but send her prior to the taking. And this is not a prohibitive law the transgression of which must be repaired by a succeeding [positive] act.
וחכמים אומרים משלח ואינו לוקה – for they hold, “let [the mother] go” after taking, is implied, and it is a prohibitive law the transgression of which must be repaired by a succeeding act. And the Halakha is according to the Sages.
כל מצוה לא תעשה ישי בה קום עשה – for the Torah stated, if you transgressed on the negative commandment, fulfill the positive commandment, such as (Deuteronomy 22:6): “Do not take the mother together with her young.” But if you took it, “let [the mother] go” (verse 7); [and another example] (Deuteronomy 24:10): “[When you make a loan of any sort to your countryman], you must not enter his house to seize his pledge.” But if you seized his pledge, “you must restore the pledge to him” (verse 13). All of these, if he fulfilled the positive commandment, he is not flogged. But if he did not fulfill the positive commandment, such as the case where he took the mother [animal] with her young and slaughtered it or it died, or he took the pledge from his house (i.e. the home of the person who had borrowed something) and it was burned and he cannot fulfill the positive commandment, behold, that person is flogged.