Let's finish Mishnayos in memory of those who were murdered in Israel.
Pledge Mishnayos
Mishnah.org Logo

Mishnayos Makkos Perek 3 Mishnah 3

מכות פרק ג׳ משנה ג׳


In the case of a priest who eats first fruits before the one who brought the fruits to the Temple recited over those fruits the Torah verses that he is obligated to recite (see Deuteronomy 26:3–10); and one who ate offerings of the most sacred order outside the curtains surrounding the Tabernacle courtyard, or outside the Temple courtyard; and one who ate offerings of lesser sanctity or second-tithe produce outside the wall of Jerusalem; and also one who breaks the bone of a ritually pure Paschal offering; in all these cases he is flogged with forty lashes. But one who leaves the flesh of the ritually pure Paschal offering until the morning of the fifteenth of Nisan, and one who breaks a bone of a ritually impure Paschal offering, is not flogged with forty lashes.

הָאוֹכֵל בִּכּוּרִים עַד שֶׁלֹּא קָרָא עֲלֵיהֶן, קָדְשֵׁי קָדָשִׁים חוּץ לַקְּלָעִים, קָדָשִׁים קַלִּים וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי חוּץ לַחוֹמָה, הַשּׁוֹבֵר אֶת הַעֶצֶם בַּפֶּסַח הַטָּהוֹר, הֲרֵי זֶה לוֹקֶה אַרְבָּעִים. אֲבָל הַמּוֹתִיר בַּטָּהוֹר וְהַשּׁוֹבֵר בַּטָּמֵא, אֵינוֹ לוֹקֶה אַרְבָּעִים:


עד שלא קרא עליהם – “My father was a wandering Aramean, etc.” (Deuteronomy 26:5). But after he recited [the formula/declaration – Deuteronomy 26:5-10] he is not flogged if he eats of it, because it is the money of the Kohen. And these are the words of Rabbi Akiva. But the Sages state: First Fruits, laying them down is indispensable for them, the recitation [of the declaration/formula] is not indispensable. As one who consumes them (i.e., First Fruit) after laying them down in the Temple courtyard, even though he had not yet recited [the formula/declaration], is not flogged. And the Halakha is according to the Sages. And their explicit prohibition is from as it is written (Deuteronomy 12:17): “You may not partake in your settlements of the tithes of your new grain [or wine or oil, or of the firstlings of your herds and flocks….] or of your contributions.” And the Master said: “your contributions” – these are the First Fruits, for the Priest’s Due/Terumah does not require being brought into the Place (i.e., the Temple). And regarding First Fruits also, one is not flogged on them other than if one ate them after they saw the “face” of Jerusalem before they are placed down in the Temple court, but if he ate them outside of Jerusalem prior to their being entered into Jerusalem, one is not flogged.

קדשי קדשים חוץ לקלעים קדשים קלים חוץ לחומה – All of these, their explicit prohibition is from (Deuteronomy 12:17): “You may not partake in your settlements, ….or of any of the votive offerings that you vow…,” for all consumption outside of the fixed place for it is called “eating in your settlements.”

ומעשר שני – it is taught [in the Mishnah] above (Mishnah 2), that impure Second Tithe that was not redeemed, as we have explained. And here, the Mishnah teaches that Second Tithe that is consumed outside the wall [of Jerusalem]. And specifically, that they ate outside the wall after it saw the “face” of Jerusalem is when he is flogged. But the individual who eats Second Tithe outside of Jerusalem before it enters into Jerusalem is not flogged, as it is written (Deuteronomy 12:18): “These you must consume before the LORD our God…” and afterwards (verse 17): “You may not partake in your settlements.”

המותיר – is not flogged, as it is written (Exodus 12:10): “You shall not leave any of it until morning; if any of it is left until morning, you shall burn it.” The verse comes to bring a positive command after a negative command, to state that if you transgressed the negative commandment, you have fulfilled the positive commandment connected with it, and you are not flogged. And furthermore, “you shall not leave any of it” is a negative commandment which lacks a positive commandment [associated with it], and every negative commandment that lacks with it a positive commandment, one is not flogged [for its violation].

השובר – a bone of an impure Passover offering is not flogged, as the All-Merciful (i.e., God) states (Exodus 12:46): “…nor shall you break a bone of it,” with a kosher/fit [sacrifice], not an invalid one.

עד שלא קרא עליהם. ארמי אובד אבי וגו׳. אבל לאחר שקרא עליהם, אינו לוקה אם אכלן, לפי שהן ממונו של כהן. וזו דברי ר׳ עקיבא. אבל חכמים אומרים, ביכורים הנחה מעכבת בהן, קריאה אין מעכבת בהן, והאוכלן אחר הנחה בעזרה אע״פ שעדיין לא קרא עליהן אינו לוקה. והלכה כחכמים. ואזהרתן מדכתיב (דברים י״ב:י״ז) לא תוכל לאכול בשעריך מעשר דגנך וגו׳ ותרומת ידיך, ואמר מר, ותרומת ידיך אלו הביכורים, דאילו תרומה אינה טעונה הבאת מקום. וביכורים נמי אינו לוקה עליהן אלא אם אכלן אחר שראו פני ירושלים קודם הנחתן בעזרה, אבל אכלן בגבולין קודם שיכנסו לירושלים אינו לוקה:

קדשי קדשים חוץ לקלעים קדשים קלים חוץ לחומה. כל הני אזהרתן מלא תוכל לאכול בשעריך וגו׳ וכל נדריך אשר תדור. שכל אכילה חוץ למקום הקבוע לה מקרי אכילת שעריך:

ומעשר שני. לעיל תנן מעשר שני טמא שלא נפדה, כדפרשינן. והכא תנן מעשר שני טהור שאכלו חוץ לחומה. ודוקא שאכלו חוץ לחומה אחר שראה פני ירושלים הוא שלוקה, אבל האוכל מעשר שני בגבולים קודם שיכנס לירושלים אינו לוקה, דכתיב (שם) לפני ה׳ אלהיך תאכלנו, ואח״כ לא תוכל לאכול בשעריך:

המותיר. אינו לוקה, דכתיב (שמות י״ב:י׳) לא תותירו ממנו עד בוקר והנותר ממנו עד בוקר באש תשרופו, בא הכתוב ליתן עשה אחר לא תעשה, לומר אם עברת על לאו, קיים עשה שבה ואינך לוקה. ועוד, לא תותירו הוי לאו שאין בו מעשה, וכל לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו:

והשובר. עצם בפסח טמא אינו לוקה. דאמר רחמנא (שם) ועצם לא תשברו בו, בכשר ולא בפסול: