Let's finish Mishnayos in memory of those who were murdered in Israel.
Pledge Mishnayos
Mishnah.org Logo

Mishnayos Kilayim Perek 1 Mishnah 9

כלאים פרק א׳ משנה ט׳


One who buries turnips or radishes beneath a vine, if some of their leaves are uncovered, he need not have fear [of having transgressed] kilayim, or the sabbatical year, or tithes and they may also be pulled up on Shabbat. One who plants a [grain of] wheat and [a grain of] barley at one time, behold this is kilayim. Rabbi Judah says: it is not kilayim unless there are two grains of wheat and two grains of barley, or one grain of wheat and two grains of barley, or a grain of wheat, a grain of barley and a grain of spelt.

הַטּוֹמֵן לֶפֶת וּצְנוֹנוֹת תַּחַת הַגֶּפֶן, אִם הָיוּ מִקְצָת עָלָיו מְגֻלִּין, אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ לֹא מִשּׁוּם כִּלְאַיִם, וְלֹא מִשּׁוּם שְׁבִיעִית, וְלֹא מִשּׁוּם מַעַשְׂרוֹת, וְנִטָּלִים בְּשַׁבָּת. הַזּוֹרֵעַ חִטָּה וּשְׂעוֹרָה כְּאַחַת, הֲרֵי זֶה כִלְאָיִם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֵינוֹ כִּלְאַיִם, עַד שֶׁיְּהוּ שְׁנֵי חִטִּים וּשְׂעוֹרָה, אוֹ חִטָּה וּשְׁתֵּי שְׂעוֹרִים, אוֹ חִטָּה וּשְׂעוֹרָה וְכֻסָּמֶת:


הטומן לפת וצנונות (who hides/buries turnips or radishes) – in order that they be protected under the ground which is not the manner of planting, he revealed his intention that he has no interest in their taking root, as for example, that he buries a bunch of turnips or a bunch of radishes together.

אם היו מקצת עליו מגולין – it (i.e., the Mishnah) took this because of [the laws of] Shabbat, but if all of the leaves were covered, it would be impossible to take it if he didn’t move the dirt with his hands.

לא משום כלאים ולא משום שביעית – not because of sowing the forbidden junction of heterogeneous plants in the same field and not because of sowing during the Sabbatical year [of rest]. Alternatively, even if he added two hundred because of the forbidden junction of heterogeneous plants in the same field, it is permitted, for [this] is not the manner of sowing, but if it was in the from the sixth [year] and entering into the Seventh Year, and they removed the after-growths in the manner that they add the onions into that which is detached from the ground, they don’t have anything because of the Seventh-year after-growths.

ולא משום מעשרות – he is not required to tithe when he detached them from the place that he hid them, as it is written (Leviticus 27:30): “All tithes from the land, whether seed from the ground [or fruit from the tree, are the LORD’s], but this is not sowing.

וניטלים בשבת – for they are [considered] like that which is detached [from the ground,” and he holds on to the revealed leaves and removes them. But even though that he moves the dirt from its place, it is carrying from the side for the needs of something permitted and it doesn’t touch that which is prohibited is permitted.

עד שיהיו שני חטים ושעורה – The reason of Rabbi Yehuda is because as it is written (Leviticus 19:19): “you shall not sow your field with two kinds of seed,” and he holds that land without seed is not called a field, and that implies that you shall not sow with two kinds of seeds while your field is already sown, and similarly, (Deuteronomy 22:9): “you shall not sow your vineyard with a second kind of seed,” you shall not sow two kinds of seeds – which are two kinds of seeds together with your vineyard and you are not liable for food crops in a vineyard until he sows wheat and barley and/or shells of grapes strewing the seed with one’s hand. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda. For land, even though it is not sown is called a field, but it is not called a vineyard without shells of grapes, therefore, a person who sows wheat and barley together is liable for the prohibited mixture of seeds, but is not liable for [prohibited] food crops in a vineyard until he sows wheat and barley and the pomace of grapes strewing the seed with one’s hand.

הטומן לפת וצנונות. כדי שיהיו נשמרים תחת הקרקע שלא כדרך שתילה גלי דעתיה שאינו רוצה בהשרשתן, כגון שטמן אגודה של לפת ואגודה של צנונות יחד:

אם היו מקצת עלין מגולין. משום שבת נקטיה, דאם היו כל העלין מכוסין אי אפשר ליטול אם לא שיזיז עפר בידים:

לא משום כלאים ולא משום שביעית. לא משום זורע כלאים ולא משום זורע בשביעית. אי נמי אפילו הוסיף מאתים משום כלאים שרי דלאו דרך זריעה [הוא] ואם היה מששית ונכנסו לשביעית והוציאו ספיחים כדרך שמוסיפים הבצלים בתלוש, אין בהם משום ספיחי שביעית:

ולא משום מעשרות. אינו חייב לעשר כשיתלוש אותם ממקום שהטמינם דכתיב (ויקרא כ״ז:ל׳) וכל מעשר הארץ מזרע הארץ, והאי לאו זריעה היא:

וניטלים בשבת. דכתלושים דמו, ואוחז בעלים המגולים ומוציאן. ואע״ג דמזיז עפר ממקומו טלטול מן הצד לצורך דבר היתר ואינו נוגע בדבר האסור מותר:

עד שיהיו שני חטים ושעורה. טעמא דרבי יהודה משום דכתיב (ויקרא י״ט:י״ט) שדך לא תזרע כלאים וסבר דקרקע בלא זרע לא אקרי שדה ומשמע לא תזרע כלאים בהדי שדך שנזרע כבר, וכן (דברים כ״ב:ט׳) לא תזרע כרמך כלאים לא תזרע כלאים דהיינו שני מיני זרעים בהדי כרמך ולא מחייב בכלאי הכרם עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפולת יד. ואין הלכה כרבי יהודה. דקרקע אף על פי שאינה זרועה קרוי שדה אבל אינו קרוי כרם בלא חרצן, הלכך הזורע חטה ושעורה כאחד חייב משום כלאי זרעים, ואינו חייב משום כלאי הכרם עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפולת יד: