Mishnayos Eruvin Perek 2 Mishnah 5
Change text layout:
עירובין פרק ב׳ משנה ה׳
And furthermore, Rabbi Yehuda ben Bava said: With regard to a garden or a karpef, an enclosed courtyard used for storage, that is not more than seventy cubits and a remainder, a little more, as will be explained below, by seventy cubits and a remainder, and is surrounded by a wall ten handbreadths high, one may carry inside it, as it constitutes a proper private domain. This is provided that it contains a watchman’s booth or a dwelling place, or it is near the town in which its owner lives, so that he uses it and it is treated like a dwelling. Rabbi Yehuda says: This is not necessary, for even if it contains only a water cistern, an elongated water ditch, or a cave, i.e., a covered pit containing water, one may carry inside it, as the water bestows upon it the status of a dwelling. Rabbi Akiva says: Even if it has none of these one may carry inside it, provided that it measures not more than seventy cubits and a remainder by seventy cubits and a remainder. Rabbi Eliezer says: If its length is greater than its breadth, even by one cubit, one may not carry inside it, even though its total area does not exceed an area of two beit se’a, because in an area that was enclosed not for the purpose of residence, carrying is only permitted if the area is perfectly square. Rabbi Yosei says: Even if its length is double its breadth, one may carry inside it, and there is no need to be particular about a square shape.
וְעוֹד אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶן בָּבָא, הַגִּנָּה וְהַקַּרְפֵּף שֶׁהֵן שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִם עַל שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִם, מֻקֶּפֶת גָּדֵר גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים, מְטַלְטְלִין בְּתוֹכָהּ, וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא בָהּ שׁוֹמֵירָה אוֹ בֵית דִּירָה, אוֹ שֶׁתְּהֵא סְמוּכָה לָעִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֲפִלּוּ אֵין בָּהּ אֶלָּא בוֹר וְשִׁיחַ וּמְעָרָה, מְטַלְטְלִין בְּתוֹכָהּ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אֲפִלּוּ אֵין בָּהּ אַחַת מִכָּל אֵלּוּ, מְטַלְטְלִין בְּתוֹכָהּ, וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא בָהּ שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִם עַל שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירָיִם. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אִם הָיָה אָרְכָּהּ יָתֵר עַל רָחְבָּהּ אֲפִלּוּ אַמָּה אַחַת, אֵין מְטַלְטְלִין בְּתוֹכָהּ. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אֲפִלּוּ אָרְכָּהּ פִּי שְׁנַיִם בְּרָחְבָּהּ, מְטַלְטְלִין בְּתוֹכָהּ:
Bartenura
ועוד א״ר יהודה בן בבא. משום דאמר חדא לחומרא גבי פסין, דאמר אין עושין אותן אלא לבאר הרבים. והשתא קאמר חומרא אחריתא דאף במוקף לדירה לא שרי טפי מבית סאתים, משום הכי תנא ועוד:
שומירה. סוכת שומרים. דאע״ג דהוקף לדירה, בית סאתים הוא דשרי, טפי לא:
סמוכה לעיר. דהואיל וקרובה לביתו דעתו להשתמש בה תמיד וכמוקף לדירה דמי:
ובלבד שתהא שבעים אמה ושירים על שבעים אמה ושירים. ולא יותר. ות״ק נמי דלעיל דאמרו לו לא אמרו בית סאתים אלא לקרפף ולגינה אבל אם היה דיר או סהר או חצר וכו׳ כר׳ עקיבא קאמר, דהיכא דאיכא בית דירה אפילו טובא נמי, וכשלא הוקף לדירה בית סאתים. ומאי בינייהו, אמרינן בגמ׳ דאיכא בינייהו דבר מועט שבית סאתים יותר על שבעים אמה ושיריים רבועים, ות״ק שרי בבית סאתים שלמים, ולר״ע ע׳ אמה ושיריים על ע׳ אמה ושיריים ותו לא. וכיצד ידענו דבית סאתים יותר על ע׳ אמה ושיריים רבועים, דהא אמרינן בגמרא וכמה הן סאתים כחצר המשכן, וחצר המשכן כתיב ביה (שמות כ״ז:י״ח) אורך החצר מאה באמה ורוחב חמשים בחמשים ודרשינן מאי חמשים בחמשים, אמרה תורה טול חמשים שארכו יתר על רחבו וסבב נ׳ הנותרים לשיעור שבת, דהוו להו ע׳ אמה וד׳ טפחים מרובעים. כיצד, עשה מהם ה׳ רצועות של עשר אמה רוחב ואורכן חמשים, תן אחת למזרחה ואחת למערבה, הרי רחבה ע׳ וארכה נ׳, שים אחת לדרום ואחת לצפון הרי שבעים על שבעים אלא שהקרנות פגומים לכל קרן וקרן עשר על עשר מפני התוספת שהוספת, טול מן הרצועה החמישית ארבע חתיכות של עשר [על עשר] ושים לארבע קרנות ונתמלאו, טול עשר על עשר הנותרים שהם ששים טפחים [על ששים טפחים] ועשה אותם רצועות של שני טפחים, הרי שלשים רצועות אורך כל אחת עשר אמות, שהן שלש מאות אמה, תן שבעים לכל רוח הרי שבעים [אמות] וד׳ טפחים, על שבעים אמות וד׳ טפחים אלא שהקרנות פגומים טפחיים על טפחיים, ונשארו בידך כ׳ אמה טול מהם ח׳ טפחים ושים לקרנות ונתמלאו, ונשארו בידך י״ח אמות וד׳ טפחים אורך ברוחב טפחיים והיינו דבר מועט, שאם באת לחלקן ולהקיף אין מגיע תוספת לרוחב שני שלישי אצבע דהא בעי למעבד מינה רצועות של רפ״ג [אמות] אורך להקיף הד׳ רוחות. כך מצאתי פירוש שטה זו בפירושי רש״י ונכון הוא. והרמב״ם בקש חשבונות רבים ולא ירדתי לסוף דעתו. ובמה שאמר רבי עקיבא אפילו אין בה אחד מאלו מטלטלים בתוכה, הלכתא כותיה. אבל במאי דפליג אחכמים דאמרו לו דלעיל וסבר דשבעים אמה ושיריים על שבעים אמה ושיריים ותו לא, בהא הלכה כחכמים. דבבית סאתים כחצר המשכן שרי, שהוא דבר מועט יותר על ע׳ אמה ושיריים רבועים:
אם היתה ארכה יותר על רחבה. ואע״ג דמיעט רחבה והוסיף על ארכה ואין בכולה אלא בית סאתים, אין מטלטלין, דמרובע הוא דשרו רבנן היכא דלא הוקף לדירה. והלכה כר׳ יוסי דפליג אדרבי אליעזר ולא בעי מרובעות:
ועוד א"ר יהודה בן בבא – because he said one stringent thing regarding boards when he said that we don’t make them other than for a public well, and now he stated another stringency, for even if surrounding the dwelling, they did not permit more than from two Se’ah’s space (i.e., 70 2/3 cubits square); because of this it (i.e., the Mishnah) teaches "ועוד" /”and furthermore.”
שומירה – a booth/shed for watchmen and even though it surrounds the dwelling it is two Se’ah in size which is permitted, but not more.
סמוכה לעיר – for since it is near to his house, his intention is to use it always and is like it surrounding the house.
ובלבד שתהא שבעים ושירים על שבעים ושירים – but not more, for the First Tanna/teacher also, above (Chapter 2, Mishnah 3), that they (i.e., the Rabbis) said to him: they did not state two Se’ah other than for a garden and an enclosed space (of seventy square cubits) outside of a town or a settlement, but if it was a shed (for cattle)/store-house or an enclosure (for cattle) or a courtyard, etc., it is according to Rabbi Akiva who stated it, for where there is a dwelling place, and even many of them also, and it is not surrounded by two Se’ah for a dwelling. And what is the difference between them? We stated in the Gemara (Talmud Eruvin 23b) that there is a small amount of difference between them, for two Se’ah is larger than seventy cubits and a fraction (i.e. 70 2/3 cubits) square for the first Tanna/teacher permits two complete Se’ah and Rabbi Akiva seventy cubits and a fraction by seventy cubits and a fraction (i.e. 70 2/3 cubits but no further. But how did we know that two Se’ah is more than seventy cuits and a fraction squared, for we said in the Gemara (Talmud Eruvin 23b) and how much are the two Se’ah? Like the courtyard of the Tabernacle/Mishkan and it is written about the courtyard of the Tabernacle (Exodus 27:18): “The length of the enclosure shall be a hundred cubits, and the width fifty throughout.” And we expound: What is "חמשים בחמשים" /”fifty throughout?” The Torah stated: Take fifty whose length is greater than its width and surround the fifty remaining to the measure of Shabbat which would be for them seventy cubits and four handbreadths square. How so? He made from them five strips of ten cubits wide and their length was fifty. Take one to the east and one to the west, its width is seventy and its length is fifty. Place one to the south and one to the north, one has seventy [cubits] by seventy [cubits], but the corners are impaired for each corner by ten by ten because of the addition that had been added. Take from the fifth strip four pieces of ten apiece and place them on the four corners and they will be filled. Take ten [cubits] by ten [cubits] that are remaining which are sixty handbreadths [by sixty handbreadths] and make of them strips of two handbreadths – that makes thirty strips the length of each one is ten cubits which are three-hundred cubits, put seventy in each direction that makes seventy [cubits] and four handbreadths by seventy cubits and four handbreadths, but the corners are impaired by two handbreadths by two handbreadths. And there remained in your hand twenty cubits: take from them eight handbreadths and place them on the corners and they will be filled, and there will remain in your hand eighteen cubits and four handbreadths length with the width of two handbreadths, and that is a small mount, and if you came to divide them and to surround [it], it does not reach the addition for the width two-thirds fingers for you have to make of it a strap of two hundred and eighty-three [cubits] length to encompass the four directions. Such I have found in the explanation of this approach in the commentary of Rashi, and it is correct. But Maimonides requested many calculations and I did not go down to the end of this knowledge and in what Rabbi Akiva said: Even if there isn’t even one of these things we carry in it, the Halakha is according to him, but what he is in dispute with the Sages and they said to him that above and he holds that seventy cubits and a fraction by seventy cubits and a fraction and no more – in this, the Halakha is according to the Sages. For the two Se’ah is like the courtyard of the Tabernacle is permitted for it is a small amount more than seventy cubits and a fraction squared.
אם היתה ארכה יותר כעל רחבה – and even though he reduced its width and added on to its length, there isn’t in all of it other than two-Seah – we don’t carry for it is something squared that the Rabbis permitted where it is not surrounded for living. But the Halakha is according to Rabbi Yosi who disputes with Rabbi Eliezer and does not required squared.