Let's finish Mishnayos in memory of those who were murdered in Israel.
Pledge Mishnayos
Mishnah.org Logo

Mishnayos Eruvin Perek 2 Mishnah 4

עירובין פרק ב׳ משנה ד׳


Rabbi Yehuda says: If the path of the public domain passes through the area of the upright boards surrounding a well and obstructs it, one must divert the path to the sides, so that the public will circumvent the enclosed area; otherwise, the partition is invalid and the enclosed area cannot be regarded as a private domain. And the Rabbis say: One need not divert the path of the public domain, for the partition is valid even if many people pass through it. In the case of a public cistern containing collected water, as well as a public well containing spring water, and even a private well, one may arrange upright boards around them in order to allow one to carry in the enclosed area, as delineated above. But in the case of a private cistern, there are two deficiencies: It belongs to an individual, and it does not contain spring water. Consequently, it is impossible to permit drawing from it on Shabbat by means of boards set up in the corners; rather, one must construct for it a proper partition ten handbreadths high; this is the statement of Rabbi Akiva. Rabbi Yehuda ben Bava says: One may arrange upright boards only for a public well. But for the others, that is, a public cistern or a private well, one must set up a belt, i.e., a partition consisting of ropes, ten handbreadths high. Such an arrangement creates a proper partition based on the principle of lavud, namely, that solid surfaces with gaps between them smaller than three handbreadths are considered joined.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם הָיְתָה דֶרֶךְ הָרַבִּים מַפְסַקְתָּן, יְסַלְּקֶנָּה לַצְּדָדִין. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵינוֹ צָרִיךְ. אֶחָד בּוֹר הָרַבִּים, וּבְאֵר הָרַבִּים, וּבְאֵר הַיָּחִיד, עוֹשִׂין לָהֶן פַּסִּין, אֲבָל לְבוֹר הַיָּחִיד עוֹשִׂין לוֹ מְחִצָּה גָבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי יְהוּדָה בֶן בָּבָא אוֹמֵר, אֵין עוֹשִׂין פַּסִּין אֶלָּא לִבְאֵר הָרַבִּים בִּלְבַד, וְלַשְּׁאָר עוֹשִׂין חֲגוֹרָה גָבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים:


אם היתה דרך הרבים – the path that the public crosses through passes between the boards, he should divert it to the sides outside of the boards, so that the masses would not walk between the boards because they consider it like the public domain and annul the partition , but the Halakha is not according to Rabbi Yehuda.

בור הרבים – if the water ceases they remind each other that they did not permit boards for watering stations other than if water would be available for animals, pilgrims ascending [to the Temple] on Jewish holy days and whenever there is no water there, the boards do not have the status of a partition.

באר היחיד – also permitted for these are a well of living waters and the water did not cease.

לבאר הרבים – for there are two levels of perfection, and this is the Halakha, for it is not permitted to fill water or to remove from the well through the boards of watering-stations other than in order to provide water for cattle of Temple pilgrims, and in the Land of Israel only, but to remove water in order for a person himself to drink is prohibit, but he can go down to the cistern and drink or make a partition ten handbreadths high.

אם היתה דרך הרבים. דרך שרבים בוקעים בה מפסקת בין הפסים, יסלקנה לצדדים מחוץ לפסים שלא יהיו הרבים מהלכים בין הפסים, דמשוו לה כרשות הרבים ומבטלים המחיצה. ואין הלכה כר״י:

בור הרבים. אי פסקי מיא מדכרי אהדדי, שלא התירו פסי ביראות אלא שיהיו מים מצויין לבהמות עולי רגלים, וכל זמן שאין שם מים אין לפסין תורת מחיצה:

באר היחיד. נמי שרי, דבאר מים חיים הן והא לא פסקי מיא:

לבאר הרבים. דאיכא תרתי למעליותא. וכן הלכה. ואין מותר למלאות מים ולהוציא מן הבאר על ידי פסי ביראות אלא כדי להשקות בהמתן של עולי רגלים ובא״י בלבד. אבל להוציא מים כדי לשתות האדם עצמו אסור, אלא יורד לבור ושותה או עושה מחיצה גבוהה עשרה טפחים: