Mishnayos Eruvin Perek 1 Mishnah 10
Change text layout:
עירובין פרק א׳ משנה י׳
Alternatively, one may surround the area with boards that stand upright, provided that there will not be a gap of three handbreadths between one board and the next. When the Sages issued this ruling, they spoke exclusively of a caravan; this is the statement of Rabbi Yehuda, who maintains that a partition of this kind, which consists of only horizontal or vertical elements, is permitted exclusively in exigent circumstances. Otherwise, full-fledged partitions are required. However, the Rabbis say: They spoke of a caravan in the mishna only because they spoke in the present, citing the most typical case. Those traveling in caravans were typically unable to erect full-fledged partitions, so they would surround their camps with ropes or boards. However, the halakha in the mishna applies in all cases. The mishna cites an additional dispute: Any partition that is not constructed of both warp and woof, i.e., vertical and horizontal elements, is not a partition; this is the statement of Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda. He holds that the vertical boards and the horizontal ropes are not considered a partition, even in the exigent circumstances of a caravan. However, the Rabbis say: One of the two elements, either vertical or horizontal, is sufficient. The Sages exempted a soldier in a military camp in four matters: One may bring wood for kindling from any place with no concern that he is stealing wood from its owners; and one is exempt from ritual washing of the hands before eating; and one is exempt from the separation of tithes from doubtfully tithed produce [demai], i.e., produce purchased from an am ha’aretz, one who is not diligent in separating tithes; and one is exempt from establishing an eiruv.
מַקִּיפִין בְּקָנִים, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא בֵין קָנֶה לַחֲבֵרוֹ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. בְּשַׁיָּרָא דִבְּרוּ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, לֹא דִבְּרוּ בְשַׁיָּרָא אֶלָּא בַהֹוֶה. כָּל מְחִצָּה שֶׁאֵינָהּ שֶׁל שְׁתִי וְשֶׁל עֵרֶב, אֵינָהּ מְחִצָּה, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי בַּר רַבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֶחָד מִשְּׁנֵי דְבָרִים. אַרְבָּעָה דְבָרִים פָּטְרוּ בַמַּחֲנֶה, מְבִיאִין עֵצִים מִכָּל מָקוֹם, וּפְטוּרִים מֵרְחִיצַת יָדַיִם, וּמִדְּמַאי, וּמִלְּעָרֵב:
Bartenura
מקיפים בקנים. נעוצים ועומדים, וזו היא מחיצת שתי, אבל של חבלים הויא מחיצה של ערב:
בשיירא דברו. הקילו אצלן שאין צריכים אלא או שתי כגון קנים או ערב כגון חבלים, אבל ליחיד לא הקילו אלא עד שיהיה בה שתי וערב. ושלשה בני אדם הרי הן כשיירא:
כל מחיצה שאינה של שתי ושל ערב כו׳ ר׳ יוסי ב״ר יהודה פליג עליה דאבוה, וקאמר אפילו לשיירא בעי שתי וערב:
אחד משני דברים. או שתי או ערב ואיכא בין רבנן קמאי לרבנן בתראי דרבנן קמאי לא שרו ליחיד אלא דומיא דשיירא, בדרך, הואיל ואינו יכול לעשות מחיצה ראויה, ולא בישוב, ורבנן בתראי אמרי אחד משני דברים בין ליחיד בין לרבים בין בדרך בין בישוב, והלכתא כותייהו. אלא שאדם אחד או שנים ששבתו במדבר אין יכולים לעשות מחיצה גדולה יותר מבית סאתים שהוא מאה אמה אורך על חמשים רוחב כחצר המשכן, ושלשה בני אדם או יותר הן שיירא ויכולים לעשות מחיצה גדולה ואפילו כמה מילין כפי מה שצריך להם ולכלי תשמישם ולבהמתם, ובלבד שלא ישאר מקום פנוי בתוך המחיצה יותר מבית סאתים:
פטרו במחנה. ליוצאים למלחמה ואפילו למלחמת הרשות:
מביאין עצים. ואין חוששים משום גזל, ואפילו כרתו אותם בעליהם ועשאום חבילות:
ופטורים מרחיצת ידים. שלפני הסעודה, אבל במים שלאחר הסעודה חייבים. הואיל ונתקנו מחמת הסכנה של מלח סדומית המסמא את העינים, חמירא סכנתא מאיסורא:
ומדמאי. שאין צריכין להפריש תרומת מעשר של דמאי, כגון אם לקחו תבואה מעם הארץ:
ומלערב. עירובי חצרות, כגון מאהל לאהל במחנה מוקף מחיצות. אבל עירובי תחומין צריכין לערב:
מקיפין בקנים – wedged in and standing and this is a partition of warp but of ropes it would be a partition of woof.
בשיירא דברו – they were lenient regarding them since they don’t need anything other either a warp such as reeds or a woof, such as ropes, but for an individual, they were not lenient , but rather until it has [both] warp and woof and three people [in it], they are like a caravan.
כל מחיצה שאינה של שתי וערב כו' - Rabbi Yosi the son of Rabbi Yehuda disputes on that of his father, and states that even for a caravan, it requires warp and woof.
אחד משני דברים – either warp or woof and there is [a difference] between the earlier Rabbis and the latter Rabbis, for the earlier Rabbis did not permit for an individual other than something similar to a caravan on the way, since it cannot make an appropriate partition and it is not in a settlement, but the latter Rabbis stated that one of two things, whether for an individual or a group, whether on the road or in a settlement, and the Halakha is according to them, but that one person or two that dwelled in the wilderness are not able to make a partition larger than field requiring two Se’ah of seed which is one-hundred cubits long by fifty cubits wide like the courtyard of the Tabernacle and three people or ore are a caravan and they are able to make a large partition and even several miles according what they need and for the utensils that they use and for their animals, as long as there not remain a free space within the partition greater than the field requiring two Se’ah of seed.
פטרו במחנה – for those who go out to war and even to an optional war [to gain territory outside the Land of Israel].
מביאין עצים – and we don’t suspect them of theft, and even if their owners cut them and made of them packages.
ופטורים מרחיצת ידים – [exempt from washing the hands] before the meal, but for the water [for washing] after the meal, they are obligated, since it was established on account of the danger of the Sodomite salt that blinds the eye, the danger is graver than the prohibition.
ומדמאי – that they don’t have to separate the tenth of a tenth of doubtfully tithed produce such as if they took grain from an ignoramus [who does not observe the laws of tithing properly].
ומלערב – The Eruvim of courtyards such as from tent to tent in the camp surrounded by partitions, but the Eruvim of borders/limits they are required to make [those Eruvim].