Let's finish Mishnayos in memory of those who were murdered in Israel.
Pledge Mishnayos
Mishnah.org Logo

Mishnayos Challah Perek 2 Mishnah 6

חלה פרק ב׳ משנה ו׳


Five-fourths [of a kav] of flour are subject to hallah. If their leaven, their light bran and their coarse bran [make up the] five-fourths, they are subject. If their coarse bran had been removed from them and returned to them, they are exempt.

חֲמֵשֶׁת רְבָעִים קֶמַח, חַיָּבִים בַּחַלָּה. הֵם וּשְׂאֹרָן וְסֻבָּן וּמֻרְסָנָן חֲמֵשֶׁת רְבָעִים, חַיָּבִין. נִטַּל מֻרְסָנָן מִתּוֹכָן וְחָזַר לְתוֹכָן, הֲרֵי אֵלּוּ פְטוּרִין:


חמשת רבעים – of Kab are liable for Hallah, as it is written (Numbers 15:20): “As the first yield [of your baking, you shall set aside a loaf as a gift…],” and the flour of the wilderness was the quantity of grain in a sheaf as a capitation tax, and the Omer is one-tenth of an Ephah. The Ephah is three Seah, and the Seah is six Kabim; hence we have eighteen Kabim in an Ephah, and the Kab is four Logs; which are seventy-two Logs. A tenth of seventy is seen Logim and the tenth of two Logim is an egg’s bulk and one-fifth of an egg, for the Log is [equivalent to] six eggs. When they came to Jerusalem and they added one-sixth on the measurements, it was found that six Logim were five, and the seenth Log was five eggs. For every six became five, and an egg and the fifth of an egg became an egg. It was found that the Omer that was in the wilderness was seven Logim and an egg and one-fifth of an egg. But in Jerusalem it became six logim. When they came to Sephhoris, and they added one-sixth on he measurements of Jerusalem, so that the six Logim became five, and that is equal to the five-fourths of flour. And the Logim were called fourths, because the Log was one-fourth of a Kab, for a Kab was four Logim.

הן ושאורן – the leaven that they put into it.

וסובן – which is thin

מורסנן – that is thick – all of which combines with the flour to complete the measurement, for a poor person who eats his bread combined with flour combined with bran flour and coarse flour.

ניטל מורסנן מתוכן חוזר לתוכו הרי אלו פטורין – for it is not the manner of dough to restore the coarse bran into it after he took it from there.

חמשת רבעים. של קב חייבין בחלה, דכתיב (במדבר ט״ו:כ׳) ראשית עריסותיכם, ועיסת מדבר היתה עומר לגלגולת, והעומר עשירית האיפה הוא, האיפה שלש סאין, והסאה ששה קבין, הרי י״ח קבין באיפה, והקב ד׳ לוגין, הרי ע״ב לוגין. עשירית ע׳ ז׳ לוגין, ועשירית שני לוגין הוא ביצה וחומש ביצה, שהלוג הוא ששה ביצים. כשבאו לירושלים והוסיפו שתות על המדות נמצא ו׳ לוגין [הם] ה׳, ולוג הז׳ [צ״ל ולוג הוא] חמשה ביצים, שכל ששה נעשים חמשה, וביצה וחומש ביצה נעשית ביצה. נמצא העומר שהיה במדבר שבעה לוגים וביצה וחומש ביצה, נעשה בירושלים ששה לוגין. כשבאו לציפורי והוסיפו שתות על המדות של ירושלים, נעשו הו׳ לוגין חמשה. והיינו חמשת רבעים קמח. ונקראו הלוגין רבעים, לפי שהלוג הוא רובע הקב, שהקב ד׳ לוגין:

הן ושאורן. השאור שנותנין לתוכן:

וסובן. הוא הדק:

מורסנן. הוא הגס. כולן מצטרפין עם הקמח להשלים השיעור, שכן עני אוכל פתו בעיסה מעורבת עם סובין ומורסנן:

ניטל מורסנן מתוכן וחזר לתוכן הרי אלו פטורים. שאין דרך עיסה להחזיר מורסן לתוכה לאחר שנטל ממנה: