Mishnayos Challah Perek 2 Mishnah 5
Change text layout:
חלה פרק ב׳ משנה ה׳
If one separates his hallah [while it is still] flour, it is not hallah, and in the hand of a priest it is considered stolen property. The dough is still subject to hallah; And the flour, if there is the minimum quantity, it [also is] subject to hallah. And it is prohibited to non-priests, the words of Rabbi Joshua. They said to him: It happened that a non-priest sage seized it [for himself]. He said to them: He did something damaging to himself, but he benefited others.
הַמַּפְרִישׁ חַלָּתוֹ קֶמַח, אֵינָהּ חַלָּה, וְגָזֵל בְּיַד כֹּהֵן. הָעִסָּה עַצְמָהּ, חַיֶּבֶת בַּחַלָּה. וְהַקֶּמַח, אִם יֶשׁ בּוֹ כַשִּׁעוּר, חַיֶּבֶת בַּחַלָּה, וַאֲסוּרָה לְזָרִים, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. אָמְרוּ לוֹ, מַעֲשֶׂה וּקְפָשָׁהּ זָקֵן זָר. אָמַר לָהֶם, אַף הוּא קִלְקֵל לְעַצְמוֹ וְתִקֵּן לַאֲחֵרִים:
Bartenura
אינה חלה. דראשית עריסותיכם כתיב:
וגזל ביד כהן. וצריך להחזירה לבעלים, שאם תשאר בידו יהיה סבור שעיסתו פטורה:
העיסה עצמה. שהפריש חלתה קמח חייבת בחלה:
והקמח. שבא ליד כהן בתורת חלה:
אם יש בו כשעור. חמשת רבעים קמח, חייבת בחלה:
ואסורה לזרים. כל הקמח שבא ליד כהן, וחומרא בעלמא הוא, לפי שראו שבא ליד כהן שלא יאמרו ראינו זר אוכל חלות:
וקפשה זקן זר. חטפה זקן זר ואכלה:
קלקל לעצמו. דאכלה ואיענש:
ותיקן לאחרים. שאחרים אוכלין ותולין בו, ומוצאים פתח להתיר, לפי שראוהו שאכל:
אינו חלה – for it is written (Numbers 15:20): “as the first yield of our baking…”
וגזל ביד כהן – and he must return it to their owners, for if it remains in his hand, he would think that his dough is exempt.
העיסה עצמה – that which he separated its Hallah as flour, is liable for Hallah.
והקמח – that comes into the hand of the Kohen with the designation of Hallah.
אם יש בו כשיעור – five-fourths of flour which is liable for Hallah.
ואסורה לזרים – all the flour that comes in to the hand of the Kohen, and this is a mere stringency, because they saw that it comes into the land of a Kohen, that they won’t say that we saw a foreigner eating Hallot.
וקפשה זקן זר – an old man who is a foreigner snatched it and ate it.
קלקל לעצמו – that he ate it and was punished.
ותיקן לאחרים – that others eat and leave it in doubt, for they find an opening to permit, since they saw that he ate it.