Mishnah.org Logo

Today's Mishnah Yomi

Shabbos 23:5 - 24:1

The Mishnah Yomi for Thursday, October 19, 2028 is Shabbos 23:5 - 24:1

＜ Previous DayTodayNext Day ＞

Mishnah 1

Mishnayos Shabbos Perek 23 Mishnah 5

שבת פרק כ"ג משנה ה׳

5
One may perform all of the needs of the dead on Shabbat. One may smear oil on the body and rinse it with water, and all of this is permitted provided that one does not move any of its limbs, which would constitute a violation of the laws of set-aside objects. When necessary, one may also remove a pillow from beneath it and thereby place it on cold sand in order to delay its decomposition. Similarly, one may tie the jaw of a corpse that is in the process of opening. One may not move it directly so that it will rise back to its original position, but so that it will not continue to open. And similarly, if one has a roof beam that has broken on Shabbat, one may support it with a bench or with long poles from a bed. One may not move it so that the beam will rise back to its original place, but so that it will not continue to fall. One may not shut the eyes of the dead on Shabbat because the body is set-aside. And one may not shut the eyes even on a weekday while the soul departs. One must wait until the person has died. And one who shuts the eyes while the soul departs is a murderer because he has hastened the person’s death.
עוֹשִׂין כָּל צָרְכֵי הַמֵּת, סָכִין וּמְדִיחִין אוֹתוֹ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יָזִיזוּ בוֹ אֵבֶר. שׁוֹמְטִין אֶת הַכַּר מִתַּחְתָּיו וּמַטִּילִין אוֹתוֹ עַל הַחֹל בִּשְׁבִיל שֶׁיַּמְתִּין. קוֹשְׁרִים אֶת הַלֶּחִי, לֹא שֶׁיַּעֲלֶה, אֶלָּא שֶׁלֹּא יוֹסִיף. וְכֵן קוֹרָה שֶׁנִּשְׁבְּרָה, סוֹמְכִין אוֹתָהּ בְּסַפְסָל אוֹ בַּאֲרֻכּוֹת הַמִּטָּה, לֹא שֶׁתַּעֲלֶה, אֶלָּא שֶׁלֹּא תוֹסִיף. אֵין מְעַמְּצִין אֶת הַמֵּת בְּשַׁבָּת, וְלֹא בְחֹל עִם יְצִיאַת נֶפֶשׁ. וְהַמְעַמֵּץ עִם יְצִיאַת נֶפֶשׁ, הֲרֵי זֶה שׁוֹפֵךְ דָּמִים:
ה׳

סכין – [anoint] with oil.

ומדיחין – with water, and they stop up his urinary organs. They close up his upper urinary organs and the bottom ones with a cloth or because of a matter in order that wind should not enter into him and become blown up/swelled.

ובלבד שלא יזיזו בו אבר – that he should not carry and raise neither his hand nor his foot nor the eye lashes, for it is prohibited to carry the dead person or a limb from his limbs even though it is permitted to touch him and similarly, all things that are forbidden for use or handling on the Sabbath, it is permitted to touch it but it is prohibited to carry it and an egg that was laid on the Sabbath or on a Festival day it is prohibited even to touch it for since the well (which was in the shape of a ball), touching it is like carrying it.

ושומטים את הכר מתחתו – and it is found lying on the sound but we don’t carry it to place it on the sand – for the Teacher of the first part [of the Mishnah] taught: as long as he does not move even a limb.

בשביל שימתין – so that it does not decay as a result of the heat of the sheets and pillows.

קושרין את הלחי – of he dead person for his mouth would continue to open.

ולא שיעלה – to close what was open, which is moving a limb, but rather, it should not continue to open.

סומכים אותה בספסל – for it has the status of a utensil.

ולא שתעלה – for it would be like “building.”

אין מעצמין – [they do not close] his eyes on the Sabbath, even after the soul has left, for it is like moving a limb.

שופך דמים – for in a small manner, he brings his death closer.

סכין. בשמן:

ומדיחין. במים. ופוקקין נקביו, סותמין נקביו העליונים והתחתונים בבגד או בשום דבר כדי שלא תכנס בהם הרוח ויתפח:

ובלבד שלא יזיז בו אבר. שלא יטלטל ויגביה לא ידו ולא רגלו ולא ריסי עיניו, שאסור לטלטל המת או אבר מאבריו, אע״פ שמותר ליגע בו. וכן כל מוקצה מותר בנגיעה ואסור בטלטול. וביצה שנולדה בשבת או ביום טוב אסורה אפילו בנגיעה, שמפני כדוריתה נגיעתה זהו טלטולה:

ושומטים את הכר מתחתיו. ונמצא מוטל על החול, אבל לא מטלטלין להניחו על החול, דהא תנא רישא ובלבד שלא יזיז בו אבר:

בשביל שימתין. שלא יסריח מחמת חום הסדינים והכרים:

קושרים את הלחי. של מת שהיה פיו הולך ונפתח:

ולא שיעלה. להסגר מה שנפתח דהיינו מזיז אבר, אלא שלא יוסיף להפתח:

סומכים אותה בספסל. שהרי תורת כלי עליו:

ולא שתעלה. דהוה ליה בונה:

אין מעמצין. את עיניו בשבת אפילו לאחר יציאת נפש, דהוה ליה מזיז אבר:

שופך דמים. שבדבר מועט מקרב מיתתו:

Mishnah 2

Mishnayos Shabbos Perek 24 Mishnah 1

שבת פרק כ"ד משנה א׳

1
One who was traveling on Shabbat eve and night fell, and Shabbat began while he was still en route, gives his money pouch to a gentile traveling with him. And if there is no gentile with him he places it on the donkey. Once he reached the outer courtyard of the city, where belongings can be securely placed, he takes the vessels that may be moved on Shabbat off the donkey. With regard to the vessels that may not be moved on Shabbat, he unties the ropes that attach his bags to the donkey, and the bags of vessels fall on their own.
מִי שֶׁהֶחְשִׁיךְ בַּדֶּרֶךְ, נוֹתֵן כִּיסוֹ לְנָכְרִי, וְאִם אֵין עִמּוֹ נָכְרִי, מְנִיחוֹ עַל הַחֲמוֹר. הִגִּיעַ לֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה, נוֹטֵל אֶת הַכֵּלִים הַנִּטָּלִין בְּשַׁבָּת, וְשֶׁאֵינָן נִטָּלִין בְּשַׁבָּת, מַתִּיר אֶת הַחֲבָלִים, וְהַשַּׂקִּין נוֹפְלִין מֵאֲלֵיהֶם:
א׳

מי שהחשיך. נותן כיסו לנכרי – while it is still daylight, and even though he is the agent of an Israelite to carry his money-bag on the Sabbath, the Rabbis have established that a person will not restrain himself from defending his property (see Talmud Shabbat 72a), for if they don’t permit him, he will come to carry four cubits in the public domain [on Shabbat].

ואם אין עמו נכרי כו' – but if he has a heathen with him, he will give it to the heathen. What is the reason? A donkey, you are commanded to let his animals rest; but a heathen, you are not commanded to let him rest. For when he places his money-bag on the donkey when it gets dark [on Friday], he leaves it on her while she is walking, that is to say, after she has uprooted her leg to walk, she has not performed “uprooting” and when the animal wishes to stand, he takes it from upon her, but after she resumes and uproots her leg to walk, he places it upon her, in order that the animal not perform uprooting and placing down, for if he left her to perform uprooting and placing down, and he loads her or leads her, it is found that he is loading his animal on Shabbat and that is prohibited even though she is not loaded other than with something [minimal] , as it is written (Exodus 20:10): “You shall not do [any] work, you, [your son or daughter, your male or female slave,] or your cattle…” What is the work that is done whether by a person or the animal? One could say that it is loading/piling on.

הגיע לחצר החיצונה – it is thing that is taught separately for itself, and the law of his money-bag that we are speaking of.

לחצר החיצונה – of the city which a place where it will be guarded first when he comes to unload the donkey, he takes by his hand from it utensils that are handled on the Sabbath.

ושאינם ניטלים מתיר את החבלים – of the saddle which are tied up and the sacks fall.

מי שהחשיך. נותן כיסו לנכרי. מבעוד יום. ואע״ג דשלוחו של ישראל הוא לישא את כיסו בשבת, קים להו לרבנן דאין אדם מעמיד עצמו על ממונו ואי לא שרית ליה אתי לאתויי ד׳ אמות ברשות הרבים:

ואם אין עמו נכרי כו׳ הא יש עמו נכרי, לנכרי יהיב ליה, מ״ט חמור אתה מצווה על שביתתו, נכרי אי אתה מצווה על שביתתו. וכשמניח כיסו על החמור משתחשך מניחו עליה כשהיא מהלכת, כלומר לאחר שעקרה רגליה לילך דלא עבדה עקירה, וכשרוצה הבהמה לעמוד נוטלו מעליה, ולאחר שתחזור ותעקור רגליה לילך יניחנה עליה, כי היכי דלא תעביד הבהמה עקירה והנחה, דאי שביק לה למעבד עקירה והנחה והוא מחמר אחריה ומנהיגה נמצא מחמר אחר בהמתו בשבת ואסור, אע״פ שאינה טעונה אלא כל דהו דכתיב (שמות כ׳:י׳) לא תעשה [כל] מלאכה אתה ובהמתך, איזו היא מלאכה שנעשית בין האדם והבהמה, הוי אומר זה מחמר:

הגיע לחצר החיצונה. מילתא באנפי נפשה היא ולא בדין כיסו קא מיירי:

לחצר החיצונה. של עיר, שהוא מקום המשתמר ראשון, כשיבא לפרק החמור נוטל בידו מעליו כלים הניטלין בשבת:

ושאינם ניטלים מתיר את החבלים. של אוכף שהן קשורים והשקין נופלים:

Mishnah Yomi FAQ

Still have a question? Contact Us