Mishnah.org Logo

Today's Mishnah Yomi

Meilah 6:5 - 6:6

The Mishnah Yomi for Thursday, March 26, 2026 is Meilah 6:5 - 6:6

＜ Previous DayTodayNext Day ＞

Mishnah 1

Mishnayos Meilah Perek 6 Mishnah 5

מעילה פרק ו׳ משנה ה׳

5
With regard to one who deposits consecrated money with a money changer, if the money is bound, the money changer may not use it. Therefore, if the money changer spent the money, he is liable for its misuse. If the money was unbound he may use it, and therefore if the money changer spent the money, he is not liable for its misuse. By contrast, if one deposited money with a homeowner, whether it is bound or whether it is unbound, the one with whom it was deposited may not use it, and therefore if he spent the money, he is liable for misuse. In this regard, the halakhic status of a storekeeper is like that of a homeowner; this is the statement of Rabbi Meir. Rabbi Yehuda says: The halakhic status of a storekeeper is like that of a money changer.
הַמַּפְקִיד מָעוֹת אֵצֶל הַשֻּׁלְחָנִי, אִם צְרוּרִין, לֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם. לְפִיכָךְ, אִם הוֹצִיא, מָעַל. אִם מֻתָּרִים, יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן. לְפִיכָךְ, אִם הוֹצִיא, לֹא מָעַל. אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, לֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם. לְפִיכָךְ, אִם הוֹצִיא, מָעַל. הַחֶנְוָנִי כְּבַעַל הַבַּיִת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כְּשֻׁלְחָנִי:
ה׳

אם צרורין – tied up with an unusual knot even though it doesn’t have upon it a seal, or knots like the other knots and seals.

לא ישתמש בהן – for he (i.e., the owner) revealed his intention that it was not appropriate that he should use that which was deposited, for since, he bound them in an unusual knot or placed upon it a seal.

מותרין – it is called (i.e., loose), all the time that it is not tied with an unusual knot but rather it is tied like other ties and lacks a seal upon it.

לפיכך אם הוציא מעל – for it is like the depositor said to him that he can use them, since they are not bound up, and he had indeed performed his agency, and the depositor also did not commit an act of sacrilege for he did not state explicitly that he (i.e., the money changer) can use them.

החנוני – who sells produce or spices in the store.

כבעל הבית – if he deposited with him (i.e., the storekeeper) money, even though they are not tied up, he may not use them, therefore if they were monies devoted to a sacred purpose and they were used, he has committed religious sacrilege/misappropriation.

כשלחני – and he is permitted to use the monies that were deposited with him when they are not bound up, therefore, he did not commit a religious sacrilege.

אם צרורין. קשורים קשר משונה אע״פ שאין עליו חותם, או קשורים כשאר קשרים וחתומין:

לא ישתמש בהן. דגלי דעתיה דלא ניחא ליה שישתמש בהן הנפקד, הואיל וקשרן קשר משונה או הטיל עליו חותם:

מותרין. קרי כל זמן שאין קשורים קשר משונה אלא קשור כשאר קשרים ואין עליו חותם:

לפיכך אם הוציא לא מעל. דהוי כאילו אמר לו המפקיד שישתמש בהן, כיון שלא היו צרורין, והרי שליחותו עשה, והמפקיד נמי לא מעל דהא לא אמר לו בפירוש שישתמש בהן:

החנוני. שמוכר פירות או בשמים בחנות:

כבעל הבית. ואם הפקידו אצלו מעות, אף על פי שאינן צרורים, לא ישתמש בהם, הלכך אם היו מעות של הקדש ונשתמש בהן מעל:

כשלחני. ומותר להשתמש במעות שהפקידו אצלו כשאינן צרורים, הלכך לא מעל. והלכה כר׳ יהודה:

Mishnah 2

Mishnayos Meilah Perek 6 Mishnah 6

מעילה פרק ו׳ משנה ו׳

6
If a consecrated peruta fell into one’s purse, in which there were non-sacred perutot, or in a case where one said: One peruta in this purse is consecrated, once he spent the first peruta from the purse for non-sacred purposes, he is liable for its misuse. This is the statement of Rabbi Akiva. And the Rabbis say: He is not liable for misuse until he spends all the perutot in the entire purse, as only then is it certain that he spent the consecrated peruta. And Rabbi Akiva concedes to the Rabbis in a case where one says: One peruta from the coins in this purse is consecrated, that he may continue spending the perutot in the purse for non-sacred purposes and becomes liable for misuse only once he spends all the perutot in the entire purse. His formulation indicates that his desire was that the final remaining peruta in the purse would be consecrated, and therefore one is liable for misuse only when he spends that peruta.
פְּרוּטָה שֶׁל הֶקְדֵּשׁ שֶׁנָּפְלָה לְתוֹךְ הַכִּיס, אוֹ שֶׁאָמַר, פְּרוּטָה בְכִיס זֶה הֶקְדֵּשׁ, כֵּיוָן שֶׁהוֹצִיא אֶת הָרִאשׁוֹנָה, מָעַל, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, עַד שֶׁיּוֹצִיא אֶת כָּל הַכִּיס. מוֹדֶה רַבִּי עֲקִיבָא בְּאוֹמֵר פְּרוּטָה מִן הַכִּיס זֶה הֶקְדֵּשׁ, שֶׁהוּא מוֹצִיא וְהוֹלֵךְ עַד שֶׁיּוֹצִיא אֶת כָּל הַכִּיס:
ו׳

כיון שהוציא את הראשונה – for the needs of his use, he has committed religious sacrilege.

וחכמים אומרים – he did not commit religious sacrilege

until he spent all the money that was in the purse for the needs of unconsecrated products. And the Halakah is according to the Sages.

פרוטה מן הכיס זה – that is to say, do not use up the penny from this purse until there will be in it something consecrated.

כיון שהוציא את הראשונה. לצורך תשמישו מעל:

וחכמים אומרים. לא מעל:

עד שיוציא. כל המעות שבכיס לצורך חולין. והלכה כחכמים:

פרוטה מן הכיס זה. כלומר לא תכלה פרוטה מכיס זה עד שיהא בה הקדש:

Mishnah Yomi FAQ

Still have a question? Contact Us