Let's finish Mishnayos in memory of those who were murdered in Israel.
Pledge Mishnayos
Mishnah.org Logo

Mishnayos Zevachim Perek 9 Mishnah 4

זבחים פרק ט׳ משנה ד׳


Concerning those animals that, if they ascended, do not descend, just as if they ascended the altar they shall not descend, so too, if they descended they shall not then ascend. And all of them that if they ascend they do not descend, if they ascended to the top of the altar alive they descend, as an animal is fit for the altar only after it is slaughtered. A burnt offering that ascended to the top of the altar alive shall descend, as one does not slaughter an animal atop the altar ab initio. But if one slaughtered the animal at the top of the altar, he should flay it and cut it into pieces in its place, and it is not removed from the altar.

כְּשֵׁם שֶׁאִם עָלוּ לֹא יֵרְדוּ, כָּךְ אִם יָרְדוּ לֹא יַעֲלוּ. וְכֻלָּן שֶׁעָלוּ חַיִּים לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ, יֵרֵדוּ. עוֹלָה שֶׁעָלְתָה חַיָּה לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ, תֵּרֵד. שְׁחָטָהּ בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ, יַפְשִׁיט וִינַתַּח בִּמְקוֹמָהּ:


כשם שאם עלו לא ירדו – all of these are invalid as it is taught in the Mishnah regarding them that they should not go down.

וכולם שעלו חיים בראש המזבח (see Mishnah 2 of this chapter) – Rabbi Akiva stated this that he declares valid in the case of animals that are blemished. And he agrees that if they went up while living on the top of the altar, they should come down, for the altar does not sanctify animals with a blemish while living.

עולה שעלתה חיה לראש המזבח תרד – we are speaking of a kosher burnt-offering, and it is the words of all. But the Mishnah did not take this usage other than because of the concluding clause [of the Mishnah], to teach you that the top of the altar ןדan appropriate place for flaying it and dissecting/dividing it where he transgressed and slaughtered it at the top of the altar.

כשם שאם עלו לא ירדו. אכל הנך פסולין דתנן בהו לא ירדו קאי:

כך אם ירדו. לאחר שעלו, לא יעלו עוד:

וכולן שעלו חיים בראש המזבח. ר׳ עקיבא קאמר לה דמכשיר בבעלי מומין. ומודה שאם עלו חיים בראש המזבח ירדו, שאין המזבח מקדש בעלי מומין חיים:

עולה שעלתה חיה לראש המזבח תרד. בעולה כשרה מיירי, ודברי הכל. ולא נקט לה אלא משום סיפא, ללמדך שראש המזבח מקום ראוי להפשט ונתוח היכא דעבר ושחטה בראש המזבח: