Let's finish Mishnayos in memory of those who were murdered in Israel.
Pledge Mishnayos
Mishnah.org Logo

Mishnayos Terumos Perek 5 Mishnah 2

תרומות פרק ה׳ משנה ב׳


A seah of unclean terumah which fell into a hundred of clean hullin:Rabbi Eliezer says: [a seah] must be taken out and burnt, for I say that the seah taken out is the one that fell in. But the sages say: it may be taken out and eaten in small quantities, or roasted, or kneaded with fruit juice, or divided into pieces of dough so that the size of one egg be not in any one place.

סְאָה תְרוּמָה טְמֵאָה שֶׁנָּפְלָה לְתוֹךְ מֵאָה חֻלִּין טְהוֹרִין, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, תֵּרוֹם וְתִשָּׂרֵף, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר, סְאָה שֶׁנָּפְלָה הִיא סְאָה שֶׁעָלְתָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, תַּעֲלֶה וְתֵאָכֵל נִקּוּדִים אוֹ קְלָיוֹת, אוֹ תִלּוֹשׁ בְּמֵי פֵרוֹת, אוֹ תִתְחַלֵּק לְעִסּוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא בְמָקוֹם אֶחָד כַּבֵּיצָה:


סאה תרומה טמאה שנפלה למאה חולין טהורים – and now the heave-offering is neutralized in one-and one hundred and everything is not made into a combination of heave-offering and unconsecrated produce that is prohibited to all non-priests. But the pure unconsecrated produce is not made fit to receive ritual impurity, nor does the ritually impure unconsecrated produce defile them.

תרום ותשרף – just as if the pure heave-offering was neutralized and eaten, so too, that which is ritually impure should be separated as heave-offering and burned. And that being burned is similar to that rotting, for it is prohibited to benefit from it at the time when you burn it, for if you permitted it be able to derive benefit from it, you might come to eat it, for he holds that it is permitted through renunciation.

תעלה ותאכל נקודים – as dry stuff, all of this as we have explained above (in Mishnah 1 of this chapter), and the Halakha is according to the Sages.

סאה תרומה טמאה שנפלה למאה חולין טהורים. והשתא התרומה עולה באחד ומאה ולא נעשה הכל מדומע, והחולין טהורים לא הוכשרו לקבל טומאה ולא טמאתן התרומה טמאה:

תרום ותשרף. כשם שאם היתה תרומה טהורה תעלה ותאכל, כך הטמאה תרום ותשרף. והאי תשרף דומיא דתרקב, שאסור ליהנות ממנה בשעה ששורפה, דאי שריית ליה ליהנות ממנה אתי למיכלה, דסבור שהיא מותרת ע״י ביטול:

תעלה ותאכל נקודים. ביובש, כוליה כדפרשינן לעיל. והלכה כחכמים: