Let's finish Mishnayos in memory of those who were murdered in Israel.
Pledge Mishnayos
Mishnah.org Logo

Mishnayos Terumos Perek 3 Mishnah 1

תרומות פרק ג׳ משנה א׳


If one gave a cucumber as terumah and it was found to be bitter, a melon and it was found to be rotten, it is considered terumah, but he must again give terumah. If one gave a jar of wine as terumah and it was found to be vinegar: If prior to his act he knew that it was vinegar, the terumah is not valid; But if it had turned sour after he had given it as terumah, behold it is terumah. In case of doubt, it is terumah but he must again give terumah. The first terumah does not render on its own [produce into which it falls] “doubtful terumah” and it is not subject to the added fifth, and so the second.

הַתּוֹרֵם קִשּׁוּת וְנִמְצֵאת מָרָה, אֲבַטִּיחַ וְנִמְצָא סָרוּחַ, תְּרוּמָה, וְיַחֲזֹר וְיִתְרֹם. הַתּוֹרֵם חָבִית שֶׁל יַיִן וְנִמְצֵאת שֶׁל חֹמֶץ, אִם יָדוּעַ שֶׁהָיְתָה שֶׁל חֹמֶץ עַד שֶׁלֹּא תְרָמָהּ, אֵינָה תְרוּמָה. אִם מִשֶּׁתְּרָמָהּ הֶחֱמִיצָה, הֲרֵי זוֹ תְרוּמָה. אִם סָפֵק, תְּרוּמָה, וְיַחֲזֹר וְיִתְרֹם. הָרִאשׁוֹנָה, אֵינָהּ מְדַמַּעַת בִּפְנֵי עַצְמָהּ, וְאֵין חַיָּבִין עָלֶיהָ חֹמֶשׁ. וְכֵן הַשְּׁנִיָּה:


התורם וכו' - it is speaking about inadvertently, for nevertheless, it is close to be willfull, because that he should have [tasted it].

ונמצאת של חומץ כו' – for a person who separates out heaveoffering from the vinegar on the wine, his heave-offering is not a heave-offering, for wine and vinegar are two [different] species.

אם ספק – prior to his separating out the heave-offering it had soured or after he separated out the heave offering, it soured.

תרומה ויחזור ויתרום – and he gives both of them to the Kohen, and the Kohen gives him the monetary value of the firs which islarger than the second, and second’s [value] is reduced according to what the heave-offering of the first costs, and since the Kohen makes a claim against his colleague, and we hold that in every place that “the claimant must produce evidence”/ "המוציא מחבירו עליו הראיה"(see Tractate Bava Metzia, Chapter 3, Mishnah 11), therefore, he does not acquire without money but the smaller/lesser object, and he must give him the monetary value of the larger/more important object which is the first.

הראשונה אינה מדמעת בפני עצמה – if less than one-hundred of non-sacred produce had fallen, something otherwise exempt, does not become subject to the law of Terumah, to mix non-sacred grain/wine/oil with Terumah in proportions to make the whole prohibited to non-priests, lest it is not Terumah but rather the second one is Terumah, and similarly, the second part does not become a mixture of sacred and non-sacred produce on its own, lest the firs part was Terumah and not the second.

ואין חייבים עליה חומש – a foreigner (i.e., non-Kohen) who ate the first [batch] (which may have doubtfully been Terumah since it may have fermented) alone or the second [batch] alone, he does not pay the one-fifth penalty like the law of others who consume heave-offering inadvertently.

התורם וכו׳ בשוגג איירי, ואפ״ה יחזור ויתרום דהוי קרוב למזיד משום דהוה ליה [למטעמיה]:

ונמצאת של חומץ כו׳, שהתורם מן החומץ על היין אין תרומתו תרומה, דיין וחומץ שני מינים הן:

אם ספק. עד שלא תרמה החמיצה או לאחר שתרמה החמיצה:

תרומה ויחזור ויתרום. ונותן שתיהן לכהן וכהן נותן לו דמי הראשונה שהיא גדולה מן השניה שהשניה מתמעטת כפי מה שעולה תרומת הראשונה, ולפי שהכהן הוא המוציא מחבירו ואנן קיימא לן בכל דוכתא המוציא מחבירו עליו הראיה לפיכך אינו לוקח בלא דמים אלא הקטנה וצריך שיתן לו דמי הגדולה שהיא הראשונה:

הראשונה אינה מדמעת בפני עצמה. אם נפלה לפחות ממאה של חולין אין נעשית מדומע, דשמא אינה תרומה אלא השניה היא תרומה, וכן השניה אינה מדמעת בפני עצמה שמא הראשונה תרומה ולא השניה:

ואין חייבים עליה חומש. זר שאכל הראשונה לבדה או השניה לבדה אינו משלם חומש כדין שאר אוכלי תרומה בשגגה: