Mishnayos Taharos Perek 3 Mishnah 8
Change text layout:
טהרות פרק ג׳ משנה ח׳
A child was found next to dough with a piece of dough in his hand: Rabbi Meir says that the dough is clean; But the sages say that it is unclean, since it is the nature of a child to slap dough. Dough that bears traces of hens’ pickings and there is unclean liquid in the same house: if there was distance enough between the liquid and the loaves for the hens to dry their mouths on the ground, the dough is clean. And in the case of a cow or a dog, if there was distance enough for it to lick its tongue. And in the case of all other beasts, if there was distance enough for their tongue to dry. Rabbi Eliezer ben Jacob holds the dough to be clean in the case of a dog who is smart; for it is not its habit to leave food and go after the water.
תִּינוֹק שֶׁנִּמְצָא בְצַד הָעִסָּה וְהַבָּצֵק בְּיָדוֹ, רַבִּי מֵאִיר מְטַהֵר. וַחֲכָמִים מְטַמְּאִים, שֶׁדֶּרֶךְ הַתִּינוֹק לְטַפֵּחַ. בָּצֵק שֶׁיֶּשׁ בּוֹ נְקִירַת תַּרְנְגוֹלִים, וּמַשְׁקִין טְמֵאִין בְּתוֹךְ הַבַּיִת, אִם יֵשׁ בֵּין מַשְׁקִין לַכִּכָּרוֹת כְּדֵי שֶׁיְּנַגְּבוּ אֶת פִּיהֶם בָּאָרֶץ, הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרִין. וּבְפָרָה וּבְכֶלֶב, כְּדֵי שֶׁיְּלַחֲכוּ אֶת לְשׁוֹנָם. וּשְׁאָר כָּל הַבְּהֵמָה, כְּדֵי שֶׁיִּתְנַגֵּב. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב מְטַהֵר בְּכֶלֶב, שֶׁהוּא פִקֵּחַ, שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לְהַנִּיחַ אֶת הַמָּזוֹן וְלֵילֵךְ לַמָּיִם:
Bartenura
תינוק שנמצא בצד עיסה. תינוק טמא שנמצא. בצד עיסה טהורה וחתיכה של עיסה זו בידו:
ר׳ מאיר מטהר. ר׳ מאיר לטעמיה דחייש למיעוטא וסבר דרוב תינוקות מטפחים בעיסה, ושמא לקח הוא עצמו את הבצק וטימא את העיסה, ומיעוט אין מטפחים ושמא אדם טהור לקח ונתן לו, ועיסה זו בחזקת טהרה עומדת, סמוך מיעוטא לחזקה ואיתרע לה רובא, והוי פלגא ופלגא וטהור לענין תינוק שאין בו דעת לישאל:
וחכמים מטמאים. לטעמייהו דלא חיישי למיעוטא, ורוב תינוקות מטפחים. והלכה כחכמים:
נקירת. נקבים נקבים יש בעיסה מחמת התרנגולים שנקרו בה:
שינגבו את פיהם בארץ. דרך התרנגולים לאחר ששתו מנגבין פיהן בארץ, הילכך אם יש קרקע מפסקת בין משקין לככרות כדי שיוכלו לנגב בה פיהן לאחר ששתו, הככרות טהורים. ואם לאו, טמאים, שהרי נטמאו במשקין טמאים שהיה בפיהן של תרנגולים. ואע״ג דבשיש קרקע מפסקת מספקא לן אם נגבו פיהן אם לא, הוי ספק טומאה בדבר שאין בו דעת לישאל, וספיקו טהור:
שהוא פקח. ואין דרכו לשתות כל זמן שהוא מוצא לאכול, שהוא אומר כל שעה משקין מצויין ואין כל שעה אוכלין מצויין. והלכה כרבי אליעזר בן יעקב:
תינוק שנמצא בצד עיסה – a ritually impure child that is found at the side of started dough and a piece of this started dough was in his hand.
ר' מאיר מטהר – Rabbi Meir according to his reasoning who took into consideration the minority (i.e., the possibility of the rarer cases) and held that the majority of small children slap the started dough, and perhaps he himself took the risen dough and defiled the started dough, but the minority [of young children] do not slap but perhaps a ritually pure person took it and gave it to him, this started dough remains in the presumption of ritual purity, for this minority is near to a presumption and the majority was impaired/weakened, and it was half-and-half and that is ritually pure regarding a young child who lacks the awareness/knowledge to be interrogated.
וחכמים מטמאים – according to their rationale that they are not concerned about a minority, for most young children slap [the dough]. And the Halakha is according to the Sages.
נקירת – there are small incisions/pickings in the started dough on account of the hens that pecked in it.
שינגבו את פיהן בארץ – it is the manner of hens after they drank [water], they dry their mouths on the ground. Therefore, if there is land that forms a partition between the liquids to the loaves [of dough] in order that they can dry their mouths on it after they drank, the loaves [of dough] are ritually pure. But if not, they are impure, for they were defiled with impure liquids that were in the mouths of the hens. But even though that when the land forms a partition, we are doubtful if their mouths were dried or not, this is a doubtful defilement in a matter that there isn’t awareness/knowledge to be interrogated, and its doubt is [nevertheless deemed] ritually pure.
שהוא פיקח – for it is not his manner to drink all the time that he finds food [to consume]. For he (i.e., Rabbi Eliezer ben Yaakov) says that whenever liquids are found but food is not always found. And the Halakha is according to Rabbi Eliezer ben Yaakov.