Let's finish Mishnayos in memory of those who were murdered in Israel.
Pledge Mishnayos
Mishnah.org Logo

Mishnayos Taharos Perek 10 Mishnah 2

טהרות פרק י׳ משנה ב׳


If the olive-workers in an olive-press went in and out, and in the olive-press there was unclean liquid, if there is space enough [on the ground] between the liquid and the olives for their feet to be dried on the ground, the olive workers remain clean. If something unclean was found in front of olive-workers in the olive-press or grape harvesters, they are believed to say, "We have not touched it." And the same law applies also to the young children among them. They may go outside the door of the olive-press and relieve themselves behind the wall, and still be deemed clean. How far may they go and still be deemed clean? As far as they can be seen.

הַבַּדָּדִין שֶׁהָיוּ נִכְנָסִין וְיוֹצְאִין, וּמַשְׁקִין טְמֵאִין בְּתוֹךְ בֵּית הַבַּד, אִם יֵשׁ בֵּין מַשְׁקִין לַזֵּיתִים כְּדֵי שֶׁיְּנַגְּבוּ אֶת רַגְלֵיהֶם בָּאָרֶץ, הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרִין. הַבַּדָּדִין וְהַבּוֹצְרִין שֶׁנִּמְצֵאת טֻמְאָה לִפְנֵיהֶם, נֶאֱמָנִין לוֹמַר לֹא נָגָעְנוּ. וְכֵן הַתִּינוֹקוֹת שֶׁבֵּינֵיהֶם, יוֹצְאִים חוּץ לְפֶתַח בֵּית הַבַּד וּפוֹנִין לַאֲחוֹרֵי הַגָּדֵר, וְהֵן טְהוֹרִין. עַד כַּמָּה יַרְחִיקוּ וְיִהְיוּ טְהוֹרִין, עַד כְּדֵי שֶׁיְּהֵא רוֹאָן:


ומשקין טמאין בתוך בית הבד – and they are spilled on the ground and the olive press workmen tread upon them and they (i.e., the liquids) become attached to their feet and they return those liquids and defile the olives when the olive press workmen ascend and tread upon the olives unless there is land between the liquids and the olives in order that they can dry their feet from the impure liquids through their treading/walking on the land. But when there aren’t shoes on their feet and the impure liquids that are on their feet dried through their treading on the land, furthermore, the olives do not become defiled when they tread on them, for ritually impure liquids defile vessels but do not defile humans.

הבדדין והבוצרין – surely that it (i.e., the Mishnah) did not use [the language] of those who harvest olives and those who cut grapes/"המוסקים והבוצרים" , because they (i.e., the Sages) made a degree on the cutting of grapes that it should be done [in a state of] ritual purity, but they didn’t make a decree on those who harvest olives, and the reason is explained in the first chapter of [Tractate] Shabbat (17a), for sometimes a person goes to his vineyard to know if his grapes have arrived [at the proper time] to cut them or not, and he takes a cluster of grapes and wrings them out and sprinkles them over the grapes, and at the time of the cutting of the grapes liquid still flows upon them and they have been made fit to be susceptible to receive ritual defilement. And this reason does not belong with the harvesting of olives.

נאמנים לומר לא נגענו – and as for example, that a member of the order for the observance of Levitical laws in daily intercourse/חבר stands with them in the olive press, and we are not concerned that perhaps they touched it but it was not the intention of the member of the order for the observance of Levitical laws in daily intercourse.

התינוקות – olive press workmen who brought their children with them, and purified them for this, and when their sons want to defecate, their fathers exit outside with them and they defecate beyond the wall, and we are not concerned that perhaps he touched defilement, and it was not the intention of the member of the order for the observance of Levitical laws in daily intercourse/חבר.

ומשקין טמאין בתוך בית הבד. והן נשפכים על גבי קרקע ודורכים הבדדים עליהן ונדבקים ברגליהן, וחוזרים אותן משקין ומטמאים את הזיתים כשהבדדין עולים ודורכים על גבי הזיתים, אלא אם כן יש בין המשקין לזיתים ארץ כדי שינגבו רגליהן מן המשקין הטמאים על ידי דריסתם בארץ. וכשאין מנעלים ברגליהן איירי, דהא משקה מטמא כלי וחוזר ומטמא משקין שעם הזיתים. אבל כשאין מנעלים ברגליהן ונתנגבו המשקין הטמאין שברגליהן ע״י דריסתן בארץ, שוב אין מיטמאים הזיתים כשדורכין אותן, דמשקין טמאין מטמאין כלים ואין מטמאין אדם:

הבדדין והבוצרין. הא דלא נקט המוסקין והבוצרין, לפי שגזרו על הבצירה שתיעשה בטהרה, ולא גזרו על המסיקה. וטעמא מפורש בפרק קמא דשבת, שפעמים אדם הולך לכרמו לידע אם הגיעו ענביו לבצור אם לאו, ונוטל אשכול של ענבים וסוחטו ומזלף על גבי ענבים ובשעת בצירה עדיין משקה טופח עליהן והוכשרו לקבל טומאה. וטעם זה לא שייך במסיקה:

נאמנין לומר לא נגענו. וכגון דחבר עומד עמהן בבית הבד. ולא חיישינן דלמא נגעו ולאו אדעתיה דחבר:

התינוקות. בדדים שהביאו בניהן עמהן וטיהרום לכך, וכשרוצין בניהם לפנות יוצאים אביהן לחוץ עמהם ונפנים אחורי הגדר, ולא חיישינן דלמא נגע בטומאה ולאו אדעתא דחבר: