Mishnayos Taharos Perek 1 Mishnah 2
Change text layout:
טהרות פרק א׳ משנה ב׳
The large feathers and the down contract uncleanness and convey uncleanness but do not combine [with the flesh to constitute the prescribed minimum]. Rabbi Ishmael says: the down does combine [with the flesh]. The beak and the claws contract uncleanness and convey uncleanness and also combine [with the flesh to constitute the prescribed minimum]. Rabbi Yose says: also the ends of the wings and the end of the tail combine [with the flesh to constitute the minimum] since they are left unplucked on fattened birds.
הַכְּנָפַיִם וְהַנּוֹצָה, מִטַּמְּאוֹת וּמְטַמְּאוֹת וְלֹא מִצְטָרְפוֹת. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, הַנּוֹצָה מִצְטָרֶפֶת. הַחַרְטוֹם וְהַצִּפָּרְנַיִם מִטַּמְּאִין וּמְטַמְּאִין וּמִצְטָרְפִים. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אַף רָאשֵׁי אֲגַפַּיִם וְרֹאשׁ הַזָּנָב מִצְטָרְפִים, שֶׁכֵּן מַנִּיחִים בַּפְּטוּמוֹת:
Bartenura
מיטמאות. אם נגע בהן שרץ נטמאו. ואם טמאים הן ונגעו הכנפים והנוצה באוכלין טהורים, נטמאו, דחשיבי יד להכניס ולהוציא, וכל שהוא יד מיטמא ומטמא:
ולא מצטרפות. אם היה אוכל פחות מכביצה אין הכנפים והנוצה מצטרפות להשלימו לכביצה לטמא טומאת אוכלים, דלא חשיבי שומר שמצטרף, כדתנן בריש עוקצין:
הנוצה מצטרפת. דחשיב לה שומר. ואין הלכה כר׳ ישמעאל:
החרטום. שהעוף מנקר בו:
ראשי אגפים וראש הזנב. הנשארים מחוברים לגוף אחר שמרטו הנוצה, רגילים לחתכם ולהשליכם דלא חזו לאכילה, אלא שבעופות המפוטמים מניחים אותן ואוכלים אותן עם העוף, והיינו דקאמר שכן מניחים בפטומות. ואין הלכה כרבי יוסי. והני שלשה עשר דבר דחשיב במתניתין, בבבא קמייתא איכא תשעה, דשחיטתה ומליקתה חדא חשיב להו, דתרווייהו הוו טהרה לטריפתה, והכנפים, והנוצה, והחרטום, והצפרנים, הרי שלשה עשר דבר:
מיטמאות (become susceptible to uncleanness) – if a creeping animal touched them (i.e., the large feathers and down) they are defiled. And if they are impure, and the large feathers and down touched pure foods, they are defiled. For they are considered a handle to bring in and to remove/take out, and anything which is a handle becomes susceptible to becoming defiled and defiles.
ולא מצטרפות (but they do not join together) – if the food was less than an egg’s bulk, the large feathers and the down do not combine to complete it to an egg’s bulk to defile through the ritual impurity of foods, as is taught in the beginning of [Tractate] Uktzin (see Chapter 1, Mishnah 1 – as it is not considered a protective part of the plant).
הנוצה מצטרפת – for it is considered like a protective part of the animal. But the Halakha is not according to Rabbi Yishmael.
החרטום (nose/beak) – that the bird gnaws/bites it.
ראשי אגפים הראש הזנב (tips of the wings and the tip of the tail)- that remain attached to the body after it plucks off the down, and it is customary to cut/sever them and cast them away for they are not appropriate for eating. But on the fattened birds, we leave them and eat them with the bird, and that is what it states [by Rabbi Yossi at the conclusion of the Mishnah]: "שכן מניחים בפטומות"/”for so they are allowed to remain on fattened birds.” But the Halakha is not according to Rabbi Yossi. And these thirteen matters that are considered in our Mishnah, in the first section, there are night, for its ritual slaughter and its pinching/wringing of the neck are considered one, and both of them are pure for its torn animal, and the large feathers and the down and the nose/beak and the nails a, these [make up] the thirteen matters.