Mishnayos Taanis Perek 4 Mishnah 4
Change text layout:
תענית פרק ד׳ משנה ד׳
The mishna states a principle: On any day that has the recitation of hallel, but on which the additional offering was not sacrificed, e.g., Hanukkah, there is no reading of the Torah by the non-priestly watch in the morning prayer. On days that have both hallel and an additional offering, such as Festivals, the non-priestly watch would also not read from the Torah at the closing prayer. When a wood offering was brought, as explained below, there was no non-priestly watch in the afternoon prayer. This is the statement of Rabbi Akiva. Ben Azzai said to Rabbi Akiva that this is how Rabbi Yehoshua would teach this halakha: On days when an additional offering was sacrificed, there was no non-priestly watch in the afternoon prayer. When a wood offering was brought, there was no non-priestly watch in the closing prayer. Upon hearing this, Rabbi Akiva retracted his ruling and began to teach in accordance with the opinion of ben Azzai.
כָּל יוֹם שֶׁיֶּשׁ בּוֹ הַלֵּל, אֵין בּוֹ מַעֲמָד בַּשַּׁחֲרִית. קָרְבַּן מוּסָף, אֵין בּוֹ בַנְּעִילָה. קָרְבַּן עֵצִים, אֵין בּוֹ בַמִּנְחָה, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. אָמַר לוֹ בֶן עַזַּאי, כָּךְ הָיָה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ שׁוֹנֶה, קָרְבַּן מוּסָף, אֵין בּוֹ בַמִּנְחָה. קָרְבַּן עֵצִים, אֵין בּוֹ בַנְּעִילָה. חָזַר רַבִּי עֲקִיבָא לִהְיוֹת שׁוֹנֶה כְבֶן עַזַּאי:
Bartenura
יום שיש בו הלל. כגון ימי חנוכה שיש בהם הלל ואין בהם מוסף. אותן שבירושלים לא היו קורין שום פרשה בשחרית, לפי שאין להם פנאי לעשות מעמדם שההלל דוחה אותה:
קרבן מוסף. ר״ח שיש בו קרבן מוסף לא היו קורין שום פרשה בנעילה. וכ״ש שלא היו קורין פרשה במוסף עצמו ולא במנחה שהיא קודם נעילה, שקרבן מוסף היה דוחה אותם:
קרבן עצים אין בו מנחה. כלומר יום שיש בו קרבן עצים כדלקמן ואין בו קרבן מוסף, דוחה מעמד של מנחה, אבל לא של נעילה:
כך היה ר׳ יהושע שונה. קרבן עצים דוחה מעמד דנעילה, וכ״ש שדוחה מעמד דמנחה דקרבן עצי כהנים היה קרב קודם תמיד של בין הערבים, ואם דוחה מעמד של נעילה כ״ש שדוחה מעמד של מנחה הסמוך לו:
חזר ר״ע להיות שונה כדברי בן עזאי. דקסבר קרבן מוסף מדברי תורה ודין הוא שלא ידחה אלא מעמד דמנחה, דליכא למיחש דלמא מדחי קרבן, דדברי תורה לא בעי חיזוק. אבל קרבן עצים כדברי סופרים דמי, ודין הוא דלדחי מעמד דמנחה ונעילה דבעי חיזוק כי היכי דלא לדחייה לקרבן עצים. ולא ירדתי לסוף דברי רמב״ם בפירוש משנה זו, כי מדבריו נראה שהיו אנשי מעמד מתפללין תפלה יתירה בכל יום בין שחרית למנחה והיא נקראת תפלת מוסף. ודבר זה לא מצאתיהו לא בבבלי ולא בירושלמי:
יום שיש בו הלל – like the days of Hanukkah which have Hallel (Psalms 113-118) recited on them but they don’t have Musaf. No portion was read during Shaharit if they were in Jerusalem, since they don’t have free time to do their posts (through the division of popular representatives deputized to accompany the daily services in the Temple with prayers, and also a corresponding division in the country towns, answering to the divisions of Kohanim and Levites), since [the recitation of] Hallel supersedes them.
קרבן מוסף – Rosh Hodesh which has a Musaf sacrifice, they would not read any portion at the closing of the gates (“Neilah”), and all the more so, they would not read a portion during Musaf itself, nor at the Afternoon service which precedes Neilah, for the Musaf sacrifice would supersede them.
קרבן עצים אין בו מנחה – that is to say, a day on which there is a sacrifice of wood, as is found above, there would be no Musaf sacrifice, which supersedes the Ma’amad (i.e., the post) for the Afternoon service, but does not [supersede] the Neilah.
כך היה ר' יהושע שונה – The wood offering/sacrifice supersets the post of Neilah, and all the more so, it supersedes the post of the Afternoon service, as the sacrifice of the wood of the Kohanim would be offered prior to the daily continuous offering at the eventide (i.e., 3:30 pm), and if it supersedes the post of Neilah, it also supersedes the post of the Afternoon service which is near it.
חזר ר"ע להיות שונה כדברי בן עזאי – Who thinks that the Musaf sacrifice comes from the Torah and this law is not superseded other than the post for the Afternoon service, for one should not suspect lest a sacrifice is superseded, for the words of the Torah do not require strengthening. But the sacrifice/offering of the wood, is considered like the words of the Sages, and the law is that they supersede the post of the Afternoon Service and Neilah which require strengthening, for just as they are not superseded for the sacrifice of the wood. And I did not go down to the end of the words of Maimonides, in his commentary of this Mishnah, since from his words, it appears that the men of the post would recite an additional prayer each day between Shaharit and Minhah and it is called the Musaf prayer. And this fact I did not find either in the Babylonian or the Jerusalem Talmud.