Mishnayos Taanis Perek 4 Mishnah 3
Change text layout:
תענית פרק ד׳ משנה ג׳
And the members of the non-priestly watch, who represented the entire community that week, would fast four days a week, from Monday until Thursday. And they would not fast on Shabbat eve, in deference to Shabbat, as they did not wish to start Shabbat while fasting. And they did not fast on Sunday, so as not to go from rest and delight immediately to exertion and fasting, and run the risk that they might die as a result of the abrupt change. Which portions of the Torah would the members of the non-priestly watch read on each day? On Sunday they would read the portions starting with: “In the beginning” and “Let there be a firmament” (Genesis 1:1–8). On Monday they would read: “Let there be a firmament” and “Let the waters be gathered” (Genesis 1:9–13). On Tuesday they would read: “Let the waters be gathered” and “Let there be lights” (Genesis 1:14–19). On Wednesday: “Let there be lights” and “Let the waters swarm” (Genesis 1:20–23). On Thursday: “Let the waters swarm” and “Let the earth bring forth” (Genesis 1:24–31). On Friday: “Let the earth bring forth” and “And the heaven and the earth were finished” (Genesis 2:1–3). A long passage, consisting of six verses or more, is read by two people, and a short passage is read by one, as one cannot read fewer than three verses from the Torah together. They read from the Torah in the morning prayer and in the additional prayer. In the afternoon prayer the members of the non-priestly watch enter the synagogue and read the daily portion by heart, just as one recites Shema every day. On Shabbat eve at the afternoon prayer, they would not enter the synagogue for the communal Torah readings, in deference to Shabbat.
וְאַנְשֵׁי הַמַּעֲמָד הָיוּ מִתְעַנִּין אַרְבָּעָה יָמִים בַּשָּׁבוּעַ, מִיּוֹם שֵׁנִי וְעַד יוֹם חֲמִישִׁי. וְלֹא הָיוּ מִתְעַנִּין עֶרֶב שַׁבָּת, מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת. וְלֹא בְאֶחָד בַּשַּׁבָּת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵצְאוּ מִמְּנוּחָה וָעֹנֶג לִיגִיעָה וְתַעֲנִית וְיָמוּתוּ. בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, בְּרֵאשִׁית, וִיְהִי רָקִיעַ. בַּשֵּׁנִי, יְהִי רָקִיעַ, וְיִקָּווּ הַמַּיִם. בַּשְּׁלִישִׁי, יִקָּווּ הַמַּיִם, וִיְהִי מְאֹרֹת. בָּרְבִיעִי, יְהִי מְאֹרֹת, וְיִשְׁרְצוּ הַמַּיִם. בַּחֲמִישִׁי, יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם, וְתּוֹצֵא הָאָרֶץ. בַּשִּׁשִּׁי, תּוֹצֵא הָאָרֶץ, וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם. פָּרָשָׁה גְדוֹלָה, קוֹרִין אוֹתָהּ בִּשְׁנַיִם, וְהַקְּטַנָּה בְּיָחִיד, בַּשַּׁחֲרִית וּבַמּוּסָף. וּבַמִּנְחָה נִכְנָסִין וְקוֹרִין עַל פִּיהֶן, כְּקוֹרִין אֶת שְׁמַע. עֶרֶב שַׁבָּת בַּמִּנְחָה לֹא הָיוּ נִכְנָסִין, מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת:
Bartenura
ולא היו מתענין בע״ש מפני כבוד השבת. ואין צ״ל בשבת עצמה, ולא ביום א׳ מפני שהוא שלישי ליצירה. שבע״ש נברא אדם, ויום שלישי ליצירתו חלוש טפי דכתיב (בראשית ל״ד:כ״ה) ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים. א״נ מפני שבשבת נתנה בו נשמה יתירה ולמוצאי שבת ניטלת ממנו, ואם היו מתענים ביום ראשון היו מסתכנים. ובכל יום היו אנשי מעמד מתפללין תפלת נעילה:
פרשה גדולה קורין אותה בשנים. בפרשת בראשית לאחר שקרא הראשון ג׳ פסוקים חוזר השני וקורא פסוק שלישי שקרא הראשון ומשלים פרשת בראשית, והשלישי קורא יהי רקיע. בשני ראשון קורא יהי רקיע, ושנים קוראים יקוו המים, וכן כולם:
בשחרית ובמוסף כו׳ הכא מיירי בכל שאר מעמדות שהיו חוץ לירושלים שהן היו קוראין במעשה בראשית כמשפטן אפילו ביום שיש בו קרבן מוסף דהא אינהו לא טרידי. אבל המעמדות שבירושלים, ביום שיש בו קרבן מוסף לא היו קורין במוסף במעשה בראשית כדתנן לקמן קרבן מוסף אין בו במנחה, והשתא קרבן מוסף מעמד דמנחה דלאו דידיה דחי, מעמד דידיה לא כל שכן.
בשחרית ובמוסף ובמנחה כו׳. ה״ק בשחרית ובמוסף הוא דמביאין ספר תורה וקורין פרשה גדולה בשנים וקטנה ביחיד, אבל במנחה אין מביאין ספר תורה מפני טורח התענית אלא קורין על פה:
ע״ש במנחה לא היו נכנסים. לבית הכנסת ולא היו קורין כלל, לפי שהיו טרודים לתקן צרכי שבת:
ולא היו מתענין בע"ש מפני כבוד השבת – and one does not have to mention the Sabbath itself. And not on Sundays, because it is the third day [from] the creation [of mankind], since on Friday, man was created. And on the third day of his creation, he was weaker, as it is written (Genesis 34:25): “On the third day, when they were in pain…” Alternatively, because man was given the additional soul on the Sabbath and on Saturday night it w as taken from him, if they would fast on Sunday, they would be endangered. S And on each day, the men of the post would recite the Neilah prayer.
פרשה גדולה קורין אותה בשנים – The portion of Genesis (i.e., the Creation story), after the first person read three verses, the second person would read the third verse that the first person read and complete the [first part] of the Creation [story]. And the third person would read (Genesis 1:6): “Let there be an expanse [in the midst of the water, that is separate water from water].” On the second day, the first person reads “let there be an expanse” (Genesis 1:6), and two read (Genesis 1:9), “Let the water below the sky be gathered into one area,[that the dry land may appear],” and so too for all of them.
בשחרית ובמוסף כו' – Here we are speaking about the rest of the posts that were outside of Jerusalem when they read the Creation story according to the appropriate manner, even on a day when there is a Musaf sacrifice, for we don’t want to trouble them. But the posts in Jerusalem, on a day where there is Musaf sacrifice, they would not recite during Musaf the Creation story as is taught in the Mishnah further on – a Musaf Sacrifice which lacks a Minhah service. And now, the Musaf sacrifice which does supersede the Minhah post which is not his, his post, all the more so.
בשחרית ובמוסף ובמנחה כו' – This is how it should be read: At Shaharit and at Musaf when we bring a Torah scroll and read a large portion by two and a small portion with one. But at Minhah, we do not bring a Torah scroll , because of the trouble of the fast, but we recite it by heart.
ע"ש במנחה לא היו נכנסים – [they would not enter] the synagogue and would not read [Torah] at all, since they would be troubled to prepare the needs of the Sabbath.