Mishnayos Sotah Perek 7 Mishnah 8
Change text layout:
סוטה פרק ז׳ משנה ח׳
8
How is the portion of the Torah that is read by the king recited at the assembly, when all the Jewish people would assemble? At the conclusion of the first day of the festival of Sukkot, on the eighth, after the conclusion of the Sabbatical Year, they make a wooden platform for the king in the Temple courtyard, and he sits on it, as it is stated: “At the end of every seven years, in the Festival of the Sabbatical Year” (Deuteronomy 31:10). The synagogue attendant takes a Torah scroll and gives it to the head of the synagogue that stands on the Temple Mount. And the head of the synagogue gives it to the deputy High Priest, and the deputy High Priest gives it to the High Priest, and the High priest gives it to the king. And the king stands, and receives the Torah scroll, and reads from it while sitting. King Agrippa arose, and received the Torah scroll, and read from it while standing, and the Sages praised him for this. And when Agrippa arrived at the verse in the portion read by the king that states: “You may not appoint a foreigner over you” (Deuteronomy 17:15), tears flowed from his eyes, because he was a descendant of the house of Herod and was not of Jewish origin. The entire nation said to him: Fear not, Agrippa. You are our brother, you are our brother. And the king reads from the beginning of Deuteronomy, from the verse that states: “And these are the words” (Deuteronomy 1:1), until the words: “Hear, O Israel” (Deuteronomy 6:4). And he then reads the sections beginning with: “Hear, O Israel” (Deuteronomy 6:4–9), “And it shall come to pass, if you shall hearken” (Deuteronomy 11:13–21), “You shall tithe” (Deuteronomy 14:22–29), “When you have made an end of the tithing” (Deuteronomy 26:12–15), and the passage concerning the appointment of a king (Deuteronomy 17:14–20), and the blessings and curses (Deuteronomy 28), until he finishes the entire portion. The same blessings that the High Priest recites on Yom Kippur, the king recites at this ceremony, but he delivers a blessing concerning the Festivals in place of the blessing concerning forgiveness for iniquity.
פָּרָשַׁת הַמֶּלֶךְ כֵּיצַד. מוֹצָאֵי יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חָג, בַּשְּׁמִינִי בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית, עוֹשִׂין לוֹ בִימָה שֶׁל עֵץ בָּעֲזָרָה, וְהוּא יוֹשֵׁב עָלֶיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לא) מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים בְּמֹעֵד וְגוֹ'. חַזַּן הַכְּנֶסֶת נוֹטֵל סֵפֶר תּוֹרָה וְנוֹתְנָהּ לְרֹאשׁ הַכְּנֶסֶת, וְרֹאשׁ הַכְּנֶסֶת נוֹתְנָהּ לַסְּגָן, וְהַסְּגָן נוֹתְנָהּ לְכֹהֵן גָּדוֹל, וְכֹהֵן גָּדוֹל נוֹתְנָהּ לַמֶּלֶךְ, וְהַמֶּלֶךְ עוֹמֵד וּמְקַבֵּל וְקוֹרֵא יוֹשֵׁב. אַגְרִיפָּס הַמֶּלֶךְ עָמַד וְקִבֵּל וְקָרָא עוֹמֵד, וְשִׁבְּחוּהוּ חֲכָמִים. וּכְשֶׁהִגִּיעַ (שם יז) לְלֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי, זָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת. אָמְרוּ לוֹ, אַל תִּתְיָרֵא אַגְרִיפָּס, אָחִינוּ אָתָּה, אָחִינוּ אָתָּה, אָחִינוּ אָתָּה. וְקוֹרֵא מִתְּחִלַּת אֵלֶּה הַדְּבָרִים (דברים א׳:א׳) עַד שְׁמַע, וּשְׁמַע (שם ו), וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ (שם יא), עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר (שם יד), כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר (שם כו), וּפָרָשַׁת הַמֶּלֶךְ (שם יז), וּבְרָכוֹת וּקְלָלוֹת (שם כח), עַד שֶׁגּוֹמֵר כָּל הַפָּרָשָׁה. בְּרָכוֹת שֶׁכֹּהֵן גָּדוֹל מְבָרֵךְ אוֹתָן, הַמֶּלֶךְ מְבָרֵךְ אוֹתָן, אֶלָּא שֶׁנּוֹתֵן שֶׁל רְגָלִים תַּחַת מְחִילַת הֶעָוֹן:
ח׳
Bartenura
בשמיני. בשנה שמינית של שמיטה שעברה, שהיא מוצאי שביעית זו. במוצאי יו״ט ראשון, דכתיב (דברים ל״א) בחג הסוכות, שומע אני אפילו ביו״ט אחרון של חג, ת״ל שם בבוא כל ישראל ליראות, מתחילת חול המועד:
אגריפס המלך. מזרעו של הורודוס היה, ובימיו נחרב בית שני:
זלגו עיניו דמעות. שהמקרא הזה פוסלו מן המלכות:
אחינו אתה. שאמו מישראל:
וקורא מתחלת אלה הדברים עד שמע. שבואתחנן. ומחבר עם פרשת שמע פרשת והיה אם שמוע, שיש בפרשת שמע קבלת מלכות שמים ובפרשת והיה אם שמוע קבלת עול מצות. ומדלג, וקורא עשר תעשר. ומשם מדלג וקורא כי תכלה לעשר מפני שהוא זמן אסיף ומתנות עניים והפרשת תרומות ומעשרות. ואע״פ שפרשת המלך בין עשר לכי תכלה לעשר היה קורא אותם יחד, שלא להפסיק במעשרות. ואח״כ ברכות וקללות, שהן קבלת גזרות ועונשים של תורה. וחוזר וקורא פרשת המלך, שום תשים עליך מלך:
[בשמיני] – In the eight year of the Sabbatical year–Shemittah that just passed, which is at the conclusion of this seventh year at the conclusion of the first day of Yom Tov (i.e., Sukkot), as it is written (Deuteronomy 31:10): “On the Feast of Booths.” I hear–learn even on the last day of Yom Tov of the holiday, the inference teaches us (Deuteronomy 31:11): “When all Israel comes to appear [before the LORD your God],”from the beginning of the Intermediate Days [of the Festival].
אגריפס המלך – he was from the seed of Herod and in his days, the Second Temple was destroyed.
זלגו עיניו דמעות – fo this Biblical verse disqualifies him from being King.
אחינו אתה – his mother is from the Israelites.
וקורא מתחלת אלה הדברים עד שמע – that is in [the Torah portion of] Vaethanan, and connects with the portion of the Shema (Deuteronomy 6:4-9) and “If you will surely hearken” (Deuteronomy 11:13-21), for in the portion of the Shema is the acceptance of the kingdom of heaven and in the “If you will surely hearken” portion is the acceptance of the yoke of the commandments and he skips and reads (Deuteronomy 14:22): You shall set aside every year a tenth part” and from there he skips and reads (Deuteronomy 26:1ven 2): “When you have set aside in full the tenth part of your yield,” because it is the time of the ingathering [of the crops] and the giving of gifts to the poor and separating the priest’s due and the tithes and even though the portion of the king is between the “You shall set aside every year a tenth part” and “When you have set aside in full the tenth part of your yield,” he reads them together to not interrupt the [verses about the] tithes and afterwards the blessings and curses (Deuteronomy chapter 27-28) which are the acceptance of the decrees and punishments of the Torah and then he returns and reads the portion of the king (Deuteronomy 17:15-20): “You shall be free to set a king over yourselves.”