Mishnayos Sotah Perek 2 Mishnah 3
Change text layout:
סוטה פרק ב׳ משנה ג׳
When the priest comes to write the scroll of the sota that is to be placed in the water, from what place in the Torah passage concerning the sota (Numbers 5:11–31) does he write? He starts from the verse: “If no man has lain with you, and if you have not gone astray to defilement while under your husband, you shall be free from this water of bitterness that causes the curse” (Numbers 5:19); and continues: “But if you have gone astray while under your husband, and if you are defiled, and some man has lain with you besides your husband” (Numbers 5:20). And then he does not write the beginning of the following verse, which states: “Then the priest shall cause the woman to swear with the oath of cursing, and the priest shall say to the woman” (Numbers 5:21), but he does write the oath recorded in the continuation of the verse: “The Lord shall make you a curse and an oath among your people when the Lord will cause your thigh to fall away, and your belly to swell. And this water that causes the curse shall go into your bowels, and cause your belly to swell, and your thigh to fall away” (Numbers 5:21–22); but he does not write the conclusion of the verse: “And the woman shall say: Amen, amen” (Numbers 5:22). Rabbi Yosei says: He does not interrupt the verses but rather writes the entire passage without any omissions. Rabbi Yehuda says: He writes nothing other than curses recorded in the final verses cited above: “The Lord shall make you a curse and an oath among your people when the Lord will cause your thigh to fall away, and your belly to swell. And this water that causes the curse shall go into your bowels, and cause your belly to swell, and your thigh to fall away.” And he does not write the conclusion of the verse: “And the woman shall say: Amen, amen.”
בָּא לוֹ לִכְתֹּב אֶת הַמְּגִלָּה, מֵאֵיזֶה מָקוֹם הוּא כוֹתֵב, (במדבר ה) מֵאִם לֹא שָׁכַב אִישׁ וְגוֹ', וְאַתְּ כִּי שָׂטִית תַּחַת אִישֵׁךְ וְגוֹ'. וְאֵינוֹ כוֹתֵב וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה וְגוֹ'. וְכוֹתֵב יִתֵּן ה' אוֹתָךְ לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה וְגוֹ', וּבָאוּ הַמַּיִם הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה בְּמֵעַיִךְ לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ. וְאֵינוֹ כוֹתֵב וְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן אָמֵן. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, לֹא הָיָה מַפְסִיק. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּל עַצְמוֹ אֵינוֹ כוֹתֵב, אֶלָּא יִתֵּן ה' אוֹתָךְ לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה וְגוֹ' וּבָאוּ הַמַּיִם הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה בְּמֵעַיִךְ וְגוֹ'. וְאֵינוֹ כוֹתֵב וְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן אָמֵן:
Bartenura
מאם לא שכב איש אותך וגו׳ הנקי. שהן קללות הבאות מחמת ברכות, דמשמע הא אם שכב לא תנקי:
ואינו כותב והשביע הכהן את האשה וגו׳ שאין זה אלא מצוה על הכהן להשביעה:
ולא היה כותב ואמרה האשה אמן אמן. שאינו אלא קבלה שהאשה מקבלת עליה האלות. ויליף לה מדכתיב האלות האלה. האלות לרבות קללות הבאות מחמת ברכות. האלה, למעוטי צוואות וקבלות:
ר׳ יוסי אומר אינו מפסיק. משהתחיל אם לא שכב איש אותך עד אמן אמן. וכותב צוואות דוהשביע הכהן את האשה וקבלות דואמרה האשה אמן אמן, דדריש את, לרבות צוואות וקבלות:
רבי יהודה אומר כל עצמו אינו כותב. כלומר היה זהיר בעצמו שלא לכתוב אלא אלות בלבד, ולא קללות הבאות מחמת ברכות, ולא צוואות, ולא קבלות. דדריש האלות ולא קללות הבאות מחמת ברכות. האלה, למעוטי צוואות וקבלות:
מאם לא שכב איש אותך וגו' – the clean–pure; which are the curses that come on account of blessings that imply that surely if a man laid, you would not be clean.
ואינו כותב והשביע הכהן וגו' – for this is not other than a commandment upon the Kohen to have her take an oath.
ולא היה כותב ואמרה האשה אמן אמן – it is nothing other than a receipt that the woman accepts upon herself the oaths and we derive it as it is written (Numbers 5:23): “[The priest shall put] these curses down in writing and rub it into the water of bitterness],” "האלות"–the curses – to include curses that come on account of the blessings. [The word] "האלה"–these – to exclude [the instructions] and the affirmations (see Talmud Sotah 17a – by the woman saying “Amen”).
ר' יוסי אומר אינו מפסיק – from when he starts: (Numbers 5:19): “If no man has lain with you” until (Numbers 5:24): “Amen, amen.” And he writes the instructions of (Numbers 5:21): “Here the priest shall administer the curse of adjuration to the woman” and the affirmations (Numbers 5:22): “And the woman shall say, ‘Amen, amen,’” for he expounds the word "את" (verse 19) to include instructions and affirmations.
רבי יהודה אומר כל עצמו אינו כותב – meaning to say that he was careful so as not to write other than "אלות"–oaths, and not curses that come on account of the blessings and not instructions nor affirmations, for he expounds [the word] "האלות"–the oaths – and not curses that come on account of these blessings to exclude instructions and affirmations.