Let's finish Mishnayos in memory of those who were murdered in Israel.
Pledge Mishnayos
Mishnah.org Logo

Mishnayos Sheviis Perek 8 Mishnah 1

שביעית פרק ח׳ משנה א׳


They said an important general principle with regard to the sabbatical year: Anything that is usually designated as food for humans, one may not make a poultice of it for a person. And there is no need to say [that he may not make a poultice of it] for a beast. Anything that is not usually designated as for food for humans may be used as a poultice for a person, but not for cattle. And anything not usually designated either for humans or for animals, but now he thought to use it as food for either a person or an animal, we impose upon it the stringent laws applying both to people and beasts. If he thought to use it as wood [for a fire], behold it is treated as wood [and the laws of sheviit do not apply]; for example, savory, hyssop, or thyme.

כְּלָל גָּדוֹל אָמְרוּ בַּשְּׁבִיעִית, כָּל הַמְיֻחָד לְמַאֲכַל אָדָם, אֵין עוֹשִׂין מִמֶּנּוּ מְלוּגְמָא לָאָדָם, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר לַבְּהֵמָה. וְכָל שֶׁאֵינוֹ מְיֻחָד לְמַאֲכַל אָדָם, עוֹשִׂין מִמֶּנּוּ מְלוּגְמָא לְאָדָם, אֲבָל לֹא לִבְהֵמָה. וְכָל שֶׁאֵינוֹ מְיֻחָד לֹא לְמַאֲכַל אָדָם וְלֹא לְמַאֲכַל בְּהֵמָה, חָשַׁב עָלָיו לְמַאֲכַל אָדָם וּלְמַאֲכַל בְּהֵמָה, נוֹתְנִין עָלָיו חֻמְרֵי אָדָם וְחֻמְרֵי בְהֵמָה. חָשַׁב עָלָיו לְעֵצִים, הֲרֵי הוּא כְעֵצִים, כְּגוֹן הַסִּיאָה וְהָאֵזוֹב וְהַקּוֹרָנִית:


כלל גדול. מלודמא – bandage/dressing and a compress/plaster and the explanation of מלוגמא is מלא לוגמא/a mouthful or quantity of liquid filling up one cheek for it is the practice of a person to chew/masticate wheat or dates and place them on top of his wound.

אין עושים ממנו מלוגמא – ut you may eat whatever the land during its sabbath will produce,” what is particularly designated for you, which is food for human beings and not for soothing remedies , but what is not particularly designated for you will be, whether for eating, whether for soothing remedies/bandages. Therefore, whatever is not food for human beings, we make of it an emollient/ soothing remedies for human beings.

עושין ממנו מלוגמא לאדם אבל לא לבהמה – as it is written (Leviticus 25:7): “and your cattle and the beasts in your land [may eat all its yield],” that which is appropriate for beasts and cattle , will be for food for cattle, but not to make of it a soothing remedy/bandage.

חומרי אדם – and they don’t make from them an emollient/soothing remedy.

וחומרי בהמה – that it is forbidden to boil them.

הסיאה (plant classified with hyssop) – a grass that they call it in Arabic TZIDRAG.

ואזוב – TZATER in Arabic, and AISPO in the foreign language.

וקורנית (thyme) – in Arabic HASSA, and in the foreign language and in the foreign language ASHRIAH.

כלל גדול. מלוגמא. תחבושת ורטיה ופירוש מלוגמא מלא לוגמא שדרך אדם ללעוס מלא לוגמיו חטים או תאנים ונותן על גבי מכתו:

אין עושים ממנו מלוגמא. דכתיב (ויקרא כ״ה:ו׳) והיתה שבת הארץ לכם לאכלה, מה שהוא מיוחד לכם דהיינו למאכל אדם יהיה לאכלה ולא למלוגמא, אבל מה שאינו מיוחד לכם יהיה בין לאכלה בין למלוגמא, הלכך כל שאינו מאכל אדם עושין ממנו מלוגמא לאדם:

עושין ממנו מלוגמא לאדם אבל לא לבהמה. דכתיב (שם) ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכול, דבר הראוי לחיה ולבהמה תהיה לאכול לבהמה ולא לעשות לה מלוגמא:

חומרי אדם. שאין עושין מהם מלוגמא:

וחומרי בהמה. שאסור לשלקן:

הסיאה. עשב שקורין לו בערבי צידר״ג:

ואזוב. צעת״ר בערבי ובלע״ז איספ״ו:

וקורנית. בערבי חש״א ובלע״ז שדריא״ע: