Mishnayos Sheviis Perek 7 Mishnah 7
Change text layout:
שביעית פרק ז׳ משנה ז׳
If a new rose has been preserved in old oil, the rose may be taken out. But if an old rose was preserved in new oil, it is subject to the law of removal. New carobs preserved in old wine, or old carobs in new wine, are subject to the law of removal. This is the general principle: Any thing that imparts taste, he must remove it if it is one kind mixed with a different kind. But if it is mixed with the identical kind, then [the whole is subject to removal] even if only the smallest quantity exists. Sabbatical year produce renders similar kinds prohibited even [if it exists] in the smallest quantity. But if of different species only when it imparts taste.
וֶרֶד חָדָשׁ שֶׁכְּבָשׁוֹ בְּשֶׁמֶן יָשָׁן, יְלַקֵּט אֶת הַוֶּרֶד. וְיָשָׁן בְּחָדָשׁ, חַיָּב בַּבִּעוּר. חָרוּבִין חֲדָשִׁים שֶׁכְּבָשָׁן בְּיַיִן יָשָׁן, וִישָׁנִים בְּחָדָשׁ, חַיָּבִין בַּבִּעוּר. זֶה הַכְּלָל, כָּל שֶׁהוּא בְנוֹתֵן טַעַם, חַיָּב לְבַעֵר, מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ. וּמִין בְּמִינוֹ, כָּל שֶׁהוּא. שְׁבִיעִית אוֹסֶרֶת כָּל שֶׁהוּא בְּמִינָהּ, וְשֶׁלֹּא בְמִינָהּ, בְּנוֹתֵן טָעַם:
Bartenura
ורד חדש שכבשו בשמן ישן. ורד של שביעית שכבשו בשמן של ששית, ילקט את הורד קודם שיגיע זמן הביעור והכל מותר. אבל ורד של שביעית שכבשו בשמן של שמינית וכבר הגיע זמן הביעור של הורד, חייב לבער את הכל, כדקתני סיפא דשביעית אוסרת מין בשאינו מינו בנותן טעם:
וחרובין חדשים וכו׳ הכא מיירי בבא לשתות היין אחר זמן הביעור דבכל ענין חייב לבער. ואם לא נשתהו החרובים ביין עד זמן הביעור ילקט החרובין והיין מותר כמו בורד, והכי תניא בהדיא בתוספתא:
זה הכלל וכו׳ בכל אסורים שבתורה מיירי, דבכולן במינו במשהו ומין בשאינו מינו בנ״ט. ואינה הלכה:
השביעית אוסרת בכל שהוא במינה. לאחר הביעור. אבל קודם הביעור אין בהם קדושת שביעית שיהא אסור להפסידה ולעשות בהם סחורה עד שיהא בהם בנ״ט, בין במינה בין שלא במינה:
ושלא במינה. אפילו לאחר הביעור בנותן טעם:
ורד חדש שכבשו בשמן שין – a rose of the Seventh Year that was preserved/pickled in oil of the Sixth [Year], he will remove/gather the rose prior to the time of removal [from the house] arrives and everything is permitted. But a rose of the Seventh Year that was preserved/pickled in oil of the Eighth [Year] and the time for the removal has already arrived of the rose, he is liable to removal everything, as it is taught at the ending clause: [Produce of the] Sabbatical Year renders forbidden [subject to the laws of the Sabbatical year] all other [permitted produce] of the same species [with which it has been mixed]. But [if the two lots of produce are] not of the same species, [only if the produce of the Sabbatical year] imparts its flavor [does it render the other produce forbidden].
וחרובין חדשים וכו' – here we are speaking of one who comes to drink the wine after the time of the removal [from the house] and in every matter, e is liable to remove it. But if the carobs did not remain/tarry in the wine until the time of the removal, he gathers/collects the carobs and the wine is permitted like sifting, and this is taught explicitly in the Tosefta (see Tosefta Sheviit, Chapter 5, Halakhot 13-14 in the Lieberman edition to Seder Zeraim, page 188).
זה הכלל וכו' – it speaks about aoll the prohibitions in the Torah, that in all of them, of the [permitted produce of the] same species with however small the amount of produce and with two separate species when it imparts a flavor, and it is not the Halakha.
השביעית אוסרת בכל שהוא במינה – after the removal. But prior to the removal [from the house], they lack the holiness of the Seventh [Year], which would be prohibited to cause it loss and to conduct business with them until there is the imparting of a flavor, whether of its own species or not of its own species.
ושלא במינה – even after the removal when it imparts a flavor.