Mishnah.org Logo
Perek 7

Mishnayos Shekalim Perek 7 Mishnah 2

שקלים פרק ז׳ משנה ב׳

2
This mishna considers other situations in which something is found and its source is unknown. Money found before animal merchants in Jerusalem is always presumed to be second-tithe money. The presumption is based on the fact that in Jerusalem, most of the animals are bought with second-tithe money and sacrificed as peace-offerings. And money found on the Temple Mount is presumed to be non-sacred money. And with regard to money found in the rest of Jerusalem, the following distinction applies: If it was found during the rest of the days of the year, it is presumed to be non-sacred money, but if it was found during the time of a pilgrim Festival, it is all presumed to be second-tithe money, because most of the money found in Jerusalem at the time of a Festival is second-tithe money.
מָעוֹת שֶׁנִּמְצְאוּ לִפְנֵי סוֹחֲרֵי בְּהֵמָה, לְעוֹלָם מַעֲשֵׂר. בְּהַר הַבַּיִת, חֻלִּין. בִּירוּשָׁלַיִם בִּשְׁעַת הָרֶגֶל, מַעֲשֵׂר. וּבִשְׁאָר כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה, חֻלִּין:
ב׳

לעולם מעשר – even all of the entire year, since the pilgrims for the Festivals do not manage to spend all of their Second Tithe [monies] and leave them for their relatives or their beloved ones to consume them all year in Jerusalem. And the essential Mitzvah of consuming Second Tithe is peace-offerings. Therefore, most of the cattle that is sold in Jerusalem on all the days f the year are acquired with the money of the [Second] Tithe, and even though that one can say that perhaps they fell from the sellers and were already redeemed, since the buyers are the majority since several people purchase from one merchant, we state that they are purchases but not redeemed, and they are [Second] Tithe.

ובהר הבית חולין – and even on the Festival (i.e., the Intermediate Days), for most of the monies in people’s hands are of [Second] Tithe which are non-holy, and we follow according to [what the case is] the majority of the year. Devoted objects/sacrifices from before the Festival, young birds are found near their nests.

בירושלים – that is not in the market for cattle.

בשעת הרגל הכל מעשר – for we do not follow after the majority of the year because the market places/streets of Jerusalem used to be swept every day and if it would fall earlier, it is already found. But the Temple Mount was not swept because it is high and the wind sweeps and removes all the dust and also no man is permitted to enter the Temple Mount with the dust that is on his feet, therefore, there is no dust found there.

לעולם מעשר. אפילו כל השנה כולה. לפי שעולי רגלים אינן מספיקין להוציא כל מעשר שני שלהן ברגלים ומניחין אותן לקרוביהן או לאוהביהן לאכול אותן כל השנה בירושלים, ועיקר מצות אכילת מעשר שני היא שלמים, לפיכך רוב בהמות הנמכרות בירושלים בכל ימות השנה הן נקחות בכסף מעשר. ואע״ג דאיכא למימר שמא מן המוכרים נפלו ונתחללו כבר, כיון דלוקחים הוו רובא שהרי כמה אנשים לוקחים מתגר אחד אמרינן דלוקחים הן ולא נתחללו והרי הן מעשר:

ובהר הבית חולין. ואפילו ברגל שרוב מעות שביד בני אדם אז הן של מעשר אפ״ה הוו חולין, דאזלינן בתר רובא דשתא. ואימור מקמי הרגל נפול:

בירושלים. שלא בשוק הבהמות:

בשעת הרגל הכל מעשר. ולא אזלינן בתר רוב שתא, לפי ששווקי ירושלים עשויים להתכבד בכל יום ואי נפול מקודם כבר נמצאו. אבל הר הבית לא היה עשוי להתכבד לפי שהוא גבוה והרוח מכבד ומסיר כל האבק וגם אין אדם רשאי ליכנס בהר הבית באבק שברגליו לפיכך אין אבק מצוי שם: