Mishnayos Shekalim Perek 1 Mishnah 6
Change text layout:
שקלים פרק א׳ משנה ו׳
[4a] The mishna states another halakha: And these are the people who are obligated in the premium [kalbon], a small sum added to the half-shekel collected: Levites, Israelites, converts, and emancipated Canaanite slaves, but not priests, women, Canaanite slaves, or minors. One who contributes a half-shekel on behalf of a priest, on behalf of a woman, on behalf of a slave, or on behalf of a child, is exempt from the premium, as they are exempt. But if he contributed on his own behalf and on behalf of another, i.e., he contributed one whole shekel to discharge both his own obligation and that of someone else, he is obligated in one premium. Rabbi Meir says: He must pay two premiums. The mishna further states: One who gives the collection agent a sela, i.e., a whole shekel, and takes a shekel, i.e., a half-shekel, as change is obligated in two premiums.
וְאֵלּוּ שֶׁחַיָּבִין בַּקָּלְבּוֹן, לְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵלִים וְגֵרִים וַעֲבָדִים מְשֻׁחְרָרִים, אֲבָל לֹא כֹּהֲנִים וְנָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים. הַשּׁוֹקֵל עַל יְדֵי כֹּהֵן, עַל יְדֵי אִשָּׁה, עַל יְדֵי עֶבֶד, עַל יְדֵי קָטָן, פָּטוּר. וְאִם שָׁקַל עַל יָדוֹ וְעַל יַד חֲבֵרוֹ, חַיָּב בְּקָלְבּוֹן אֶחָד. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, שְׁנֵי קָלְבּוֹנוֹת. הַנּוֹתֵן סֶלַע וְנוֹטֵל שֶׁקֶל, חַיָּב שְׁנֵי קָלְבּוֹנוֹת:
Bartenura
קלבון. קל בון. כלומר דבר קל ומועט שמוסיפין על מחצית השקל להכריע ביניהם:
השוקל ע״י אשה [כו׳] פטור. כגון שהלוה להם, דכיון דפטורים הן לא מחייבי בקלבון. ואי לא הלוה להם אלא שפורע בשבילם, אפילו שוקל בשביל בר חיובא פטור מן הקלבון כדלקמן:
אם שקל על ידו ועל יד חבירו. בשהלוהו מיירי, ושוקל שקל שלם מחצית השקל בשבילו ומחצית השקל שמלוה לחבירו:
חייב קלבון אחד. דסבר הנותן מחצית השקל הקצוב בתורה פטור מן הקלבון, דכתיב זה יתנו, כזה יתנו ולא יותר. וב׳ ששקלו שקל שלם אין נותנין אלא קלבון אחד:
ר׳ מאיר אומר שני קלבונות. ר״מ סבר השוקל מחצית השקל חייב בקלבון, הלכך שנים ששקלו שקל שלם חייבין ב׳ קלבונות. ואין הלכה כר״מ:
הנותן סלע. דהיינו שקל שלם לשולחני של הקדש, ונוטל ממנו מחציתו שנשאר לו ממנו. ושקל האמור כאן היינו מחצית השקל:
נותן ב׳ קלבונות. בהא מודה ת״ק דנותן ב׳ קלבונות, אחד קלבון להכרע מחצית השקל שהוא נוטל מן ההקדש, ואחד דכיון שלא שקל מחצית השקל כמו שקצוב בתורה נתחייב בקלבון:
קולבון – קל/easy בון /to understand – that is to say, something light and small that we add to the one-half Shekel to harmonize between them.
השוקל ע"י אשה [וכו'] פטור – for example that he lent them since they are exempt, they are not obligated in agio/surcharge, but he pays the debt for them, even paying the half-shekel for someone who is obligated, he is exempt from the surcharge, as is mentioned later.
אם שקל על ידו ועל יד חבירו – when he lends him, we are speaking about and he pays a full shekel – one half of a shekel for himself and another half-shekel that he lends to his fellow.
חייב קלבון אחד – for he holds that whomever gives the one-half shekel that is clearly defined in the Torah is exempt from the surcharge, as it is written (Exodus 30:13): “This is what everyone….shall pay”/"זה יתנו" – like this he will give and no more; and the second one who gave a full Shekel, does not give other than one surcharge.
ר' מאיר אומר שני קלבונות – Rabbi Meir holds that the person who pays in the one-half shekel is obligated for a surcharge, therefore two paid in a full Shekel [together] are liable for two surcharges, but the Halakha is not according to Rabbi Meir.
הנותן סלע – that is a full shekel to the money changer of sanctified contributions, and he takes from it the one-half shekel that remains to him with him, and the Shekel that is mentioned here is the one-half shekel.
נותן ב' קלבונות – in this the first Tanna/Teacher [of our Mishnah] agrees that he gives two surcharges, one surcharge to keep the balance from the one-half shekel that he takes from the sanctified monies, and the other, for since he did not give the one-half shekel as is delineated in the Torah, he is obligated for the surcharge.