Let's finish Mishnayos in memory of those who were murdered in Israel.
Pledge Mishnayos
Mishnah.org Logo

Mishnayos Shabbos Perek 5 Mishnah 2

שבת פרק ה׳ משנה ב׳


A donkey may go out on Shabbat with a saddlecloth that protects it from the cold when it is tied to the animal, and there is no room for concern lest it fall. Rams may go out levuvin. Ewes may go out sheḥuzot, kevulot, and kevunot. All of these terms are discussed and explained in the Gemara. She-goats may go out with their udders bound. Rabbi Yosei prohibits the animals from going out with all of these items, as he considers them burdens, except for the ewes that are kevunot. Rabbi Yehuda says: Goats may go out on Shabbat with their udders bound to dry their milk supply and discontinue their lactation, in order to facilitate conception. In that case, they are tied with a tight, permanent knot, and there is no concern lest it fall in the public domain. However, they may not go out with their udders bound to conserve their milk, as in that case they are bound loosely.

חֲמוֹר יוֹצֵא בְמַרְדַּעַת, בִּזְמַן שֶׁהִיא קְשׁוּרָה לוֹ. זְכָרִים יוֹצְאִין לְבוּבִין. רְחֵלוֹת יוֹצְאוֹת שְׁחוּזוֹת, כְּבוּלוֹת וּכְבוּנוֹת. הָעִזִּים יוֹצְאוֹת צְרוּרוֹת. רַבִּי יוֹסֵי אוֹסֵר בְּכֻלָּן, חוּץ מִן הָרְחֵלִין הַכְּבוּנוֹת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, עִזִּים יוֹצְאוֹת צְרוּרוֹת לְיַבֵּשׁ, אֲבָל לֹא לְחָלָב:


מרדעת – a kind of small saddle and we place it on the donkey all day long in order that the donkey can be kept warm.

בזמן שהיא קשורה לו – from the Eve of the Sabbath (i.e., Friday) that he reveals his opinion that the donkey needs it to warm it up as people say that a donkey, even in the season of Tammuz (i.e., the middle of the summer) is cold for it, and it is not a burden but to tie/attach a cushion/pack-saddle on the donkey is prohibited because it is impossible to tie it on him other than if he supports it on the side of the animal and it is found that a living creature is being used and if he transgressed and tied it on, it is prohibited to go out with it.

לבובין – with leather that is we tie them up corresponding to their male genitalia so that they will not go up on the females.

שחוזות – that grasps their tails tied upwards so that the males will come upon them.

כבולות – they chain up their tails and tie them with their legs in order that the males will not come upon them.

כבונות – they tie a cloth around the lambs during the day to protect their wool so that it not become soiled.

צרורות – their breast nipples are tied up sometimes to dry up the milk when they squeeze them with strength and sometimes they tie a pocket on their nipples so that the milk will not drip to the ground and be lost.

ר' יוסי אומר בכולן – that is a burden.

חוץ מן הכבונות - which is protection for their wool so that it will not be soiled and it is an ornament/decoration.

יוצאות צרורורת ליבש – Rabbi Yehudah holds like the first teacher [of the Mishnah] that it is not a burden; however, to [keep them] dry which is fastened better one cannot make this decree lest it miscarry which it comes to include, but for milk where it is not fastened well, it is forbidden and we suspect lest it miscarry which it comes to include. And the Halakha is according to the first teacher [of the Mishnah].

במרדעת. כמין אוכף קטן, ומניחים אותו על החמור כל היום כולו כדי שיתחמם:

בזמן שהיא קשורה לו. מערב שבת, דגלי דעתיה שהחמור צריך לו לחממו, כדאמרי אינשי חמרא אפילו בתקופת תמוז קריר ליה ולאו משאוי הוא. אבל לקשור מרדעת על החמור בשבת אסור, לפי שאי אפשר לקשרה לו אלא אם כן סומך עצמו בצדי הבהמה ונמצא משתמש בבעל חיים, ואם עבר וקשרו אסור לצאת בו:

לבובין. בעור שקושרים להם כנגד זכרות שלא יעלו על הנקבות:

שחוזות. שאוחזים אליה שלהן קשורה למעלה כדי שיעלו עליהן זכרים:

כבולות. שכובלים אליה שלהן וקושרים אותה ברגליהן כדי שלא יעלו עליהן זכרים:

כבונות. שקושרים בגד סביב הכבשים ביום שנולדים לשמור צמרן שלא יטנף:

צרורות. דדיהן צרורות, פעמים ליבש החלב שמהדקים אותן בחוזק, ופעמים קושרין להן כיס בדדיהן שלא יטפטף החלב לארץ ויפסד:

ר׳ יוסי אוסר בכולן. דמשאוי הוא:

חוץ מן הכבונות. שהוא שמירת צמרן שלא יטנף והוי להו תכשיט:

יוצאות צרורות ליבש. ר׳ יהודה סבירא ליה כתנא קמא דלאו משאוי הוא, מיהו, ליבש דמיהדק שפיר ליכא למיגזר דלמא נפיל ואתי לאתויי, אבל לחלב דלא מיהדק שפיר אסור, חיישינן דלמא נפיל ואתי לאתויי. והלכה כתנא קמא: