Mishnayos Shabbos Perek 18 Mishnah 3
Change text layout:
שבת פרק י"ח משנה ג׳
One may not birth an animal on a Festival, and all the more one may not birth it on Shabbat. However, one may assist it to give birth. And one may birth a woman even on Shabbat, and call a midwife for her to travel from place to place, even when the midwife’s travel involves the desecration of Shabbat. And one may desecrate Shabbat for a woman giving birth. And one may tie the umbilical cord of a child born on Shabbat. Rabbi Yosei says: One may even cut the umbilical cord. And all the requirements of circumcision may be performed for a baby whose eighth day of life occurs on Shabbat.
אֵין מְיַלְּדִין אֶת הַבְּהֵמָה בְיוֹם טוֹב, אֲבָל מְסַעֲדִין. וּמְיַלְּדִין אֶת הָאִשָּׁה בְּשַׁבָּת, וְקוֹרִין לָהּ חֲכָמָה מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וּמְחַלְּלִין עָלֶיהָ אֶת הַשַּׁבָּת, וְקוֹשְׁרִין אֶת הַטַּבּוּר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אַף חוֹתְכִין. וְכָל צָרְכֵי מִילָה עוֹשִׂין בְּשַׁבָּת:
Bartenura
אין מילדין. אין מושכין הולד מן הרחם ביו״ט, דאיכא טרחא יתירא:
אבל מסעדין. אוחז את הולד שלא יפול לארץ:
חכמה. מילדת בקיאה:
ממקום למקום. ואין חוששין לאיסור תחומים:
ומחללין עליה את השבת. משעה שהיא יושבת על המשבר ומתחיל הדם להיות שותת עד כל ג׳ ימים אחר שילדה, בין אמרה צריכה אני בין לא אמרה צריכה אני מחללין. מג׳ ועד ז׳, אמרה צריכה אני מחללין, לא אמרה צריכה אני אין מחללין. מז׳ ועד ל׳ אפילו אמרה צריכה אני אין מחללין, אבל עושים צרכיה על ידי נכרי מפני שהיא כחולה שאין בו סכנה, ודבר שאין בו סכנה עושין צרכיו על ידי נכרי:
וקושרים הטבור. של ולד שהוא ארוך, ואם לא יקשרוהו ויכרכוהו יצאו מעיו. אבל אין כורתין אותו בשבת לדברי ת״ק:
ר׳ יוסי אומר אף חותכין. והלכה כר״י שחותכין אותו ומנקים אותו ונותנין עליו אבק הדס וכיוצא בו:
וכל צרכי מילה עושין בשבת. ולקמן באידך פירקא מפרש לצרכי מילה מאי ניהו:
אין מילדין – we do not draw forth the fetus from the womb on the Jewish holy day, for there is greater trouble.
אבל מסעדין – holds the fetus so that it would not fall to the ground.
חכמה – an expert midwife.
ממקום למקום – and we don’t worry about the prohibition of [Sabbath] boundaries.
ומחללין עליה את השבת – from the time that she sits on the travailing chair and the blood begins to flow gently until all three days after she has given birth, whether she said that “I need” [assistance] or whether she did not say that “I need” [assistance], [we violate (the Sabbath)]; from the third to the seventh [day] if she said, “I need” we violate [the Sabbath], but if she did not say, “I need [assistance],” we don’t violate [the Sabbath]. From the seventh to the thirtieth [day], even if she said: “I need [assistance].” We do not violate [the Sabbath]. But we perform her needs through a non-Jew because she is like a lick person which is not in a dangerous situation, and any thing where there is no danger, we perform her needs through a non-Jew.
וקושרים הטבור – of the fetus which is long and if we don’t tie it and fold it, its stomach will come out, but we don’t sever it on Shabbat according to the words of the first Tanna/teacher [of the Mishnah].
ר' יוסי אומר אף חותכין – and the Halakha is according to Rabbi Yosi, that we cut it and clean it and place upon it a bandage (אבק הדם ) and similar kinds of things.
וכל צרכי מילה עושין בשבת – and further on in the next chapter (chapter 19) it will explain what are the needs of circumcision.