Let's finish Mishnayos in memory of those who were murdered in Israel.
Pledge Mishnayos
Mishnah.org Logo

Mishnayos Sanhedrin Perek 4 Mishnah 4

סנהדרין פרק ד׳ משנה ד׳


And three rows of Torah scholars sit before the judges, and each and every one among those sitting recognizes his place, i.e., they are seated in accordance with their stature. When the court must ordain an additional judge, e.g., if a judge dies during the proceedings or in the case of a court without a decisive majority (see 40a), the court ordains the greatest Torah scholar from the first row. As a seat in the first row is now vacant, one Torah scholar from the second row comes to the first row, and one Torah scholar from the third row comes to the second row, and the court selects another Torah scholar from among the assembled and they seat him in the third row. And this Torah scholar who moves from the second row to the first row would not sit in the place of the first Torah scholar, who joined the court, rather, he would sit in the place appropriate for him, i.e., at the end of that row, in accordance with his stature.

וְשָׁלֹשׁ שׁוּרוֹת שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים יוֹשְׁבִין לִפְנֵיהֶם, כָּל אֶחָד וְאֶחָד מַכִּיר אֶת מְקוֹמוֹ. הָיוּ צְרִיכִין לִסְמֹךְ, סוֹמְכִין מִן הָרִאשׁוֹנָה. אֶחָד מִן הַשְּׁנִיָּה בָּא לוֹ לָרִאשׁוֹנָה וְאֶחָד מִן הַשְּׁלִישִׁית בָּא לוֹ לַשְּׁנִיָּה, וּבוֹרְרִין לָהֶן עוֹד אֶחָד מִן הַקָּהָל וּמוֹשִׁיבִין אוֹתוֹ בַשְּׁלִישִׁית. וְלֹא הָיָה יוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן, אֶלָּא יוֹשֵׁב בְּמָקוֹם הָרָאוּי לוֹ:


ושלש שורות – and each row [consists] of twenty-three Sages, lest the judges should dispute and there would be a majority of those who declare guilty and a minority who acquit, and giving a verdict according to the majority of votes for evil cannot be by one, as it is written (Exodus 23:2): “You shall neither side with the mighty to do wrong…,” and you need to add two [judges] at a time, until [one reaches] seventy-one [total judges], for at no time does one add on to the [number of] judges to be more than seventy-one; therefore, one must place before them forty-eight to complete [the number] of seventy-one, and it is not the way of the world to make the rows of the students greater than that of the judges. Therefore, we make three rows.

וכל אחד מכיר את מקומו – according to the order of their wisdom we place them [in seats]; therefore, each one must know his place.

הוצרכו לסמוך – for example, if one of the judges died.

ולא היה יושב במקומו של ראשון – the one who was chosen from the community does not sit in the place of the first [judge], ut rather in the place that is appropriate for him at the end of the third row, for the least of the students who are in the row are greater than the best of the community.

ושלש שורות. וכל שורה של כ״ג ת״ח. שמא יחלקו הדיינים ויהיו רובן מחייבין ומיעוטן מזכין, והטיה לרעה אינה על פי אחד כדכתיב (שמות כ״ג:ב׳) לא תהיה אחרי רבים לרעות, וצריך להוסיף שנים שנים עד שבעים ואחד, שלעולם אין מוסיפין על הדיינים יותר משבעים ואחד, הלכך צריך להושיב לפניהם ארבעים ושמונה להשלמת שבעים ואחד. ולאו אורח ארעא לעשות שורות תלמידים מרובה משל דיינים, הלכך עבדינן שלש שורות:

וכל אחד מכיר את מקומו. לפי שכסדר חכמתם היו מושיבים אותם, לפיכך היה כל אחד צריך להכיר את מקומו:

הוצרכו לסמוך. כגון שמת אחד מן הדיינים:

ולא היה יושב במקומו של ראשון. ולא היה אותו שנברר מן הקהל יושב במקומו של ראשון, אלא במקום הראוי לו בסוף שורה השלישית. לפי שהקטן מן התלמידים שבשורות גדול מן הגדול שבקהל: