Mishnah.org Logo
Perek 2

Mishnayos Rosh Hashanah Perek 2 Mishnah 8

ראש השנה פרק ב׳ משנה ח׳

8
Rabban Gamliel had a diagram of the different forms of the moon drawn on a tablet that hung on the wall of his attic, which he would show to the laymen who came to testify about the new moon but were unable to describe adequately what they had seen. And he would say to them: Did you see a form like this or like this? There was an incident in which two witnesses came to testify about the new moon, and they said: We saw the waning moon in the morning in the east, and that same day we saw the new moon in the evening in the west. Rabbi Yoḥanan ben Nuri said: They are false witnesses, as it is impossible to see the new moon so soon after the last sighting of the waning moon. However, when they arrived in Yavne, Rabban Gamliel accepted them as witnesses without concern. And there was another incident in which two witnesses came and said: We saw the new moon at its anticipated time, i.e., on the night of the thirtieth day of the previous month; however, on the following night, i.e., the start of the thirty-first, which is often the determinant of a full, thirty-day month, it was not seen. And nevertheless Rabban Gamliel accepted their testimony and established the New Moon on the thirtieth day. Rabbi Dosa ben Horkinas disagreed and said: They are false witnesses; how can witnesses testify that a woman gave birth and the next day her belly is between her teeth, i.e., she is obviously still pregnant? If the new moon was already visible at its anticipated time, how could it not be seen a day later? Rabbi Yehoshua said to him: I see the logic of your statement; the New Moon must be established a day later.
דְּמוּת צוּרוֹת לְבָנוֹת הָיוּ לוֹ לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל בַּטַּבְלָא וּבַכֹּתֶל בַּעֲלִיָּתוֹ, שֶׁבָּהֶן מַרְאֶה אֶת הַהֶדְיוֹטוֹת וְאוֹמֵר, הֲכָזֶה רָאִיתָ אוֹ כָזֶה. מַעֲשֶׂה שֶׁבָּאוּ שְׁנַיִם וְאָמְרוּ, רְאִינוּהוּ שַׁחֲרִית בַּמִּזְרָח וְעַרְבִית בַּמַּעֲרָב. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי, עֵדֵי שֶׁקֶר הֵם. כְּשֶׁבָּאוּ לְיַבְנֶה קִבְּלָן רַבָּן גַּמְלִיאֵל. וְעוֹד בָּאוּ שְׁנַיִם וְאָמְרוּ, רְאִינוּהוּ בִזְמַנּוֹ, וּבְלֵיל עִבּוּרוֹ לֹא נִרְאָה, וְקִבְּלָן רַבָּן גַּמְלִיאֵל. אָמַר רַבִּי דוֹסָא בֶּן הַרְכִּינָס, עֵדֵי שֶׁקֶר הֵן, הֵיאָךְ מְעִידִין עַל הָאִשָּׁה שֶׁיָּלְדָה, וּלְמָחָר כְּרֵסָהּ בֵּין שִׁנֶּיהָ. אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, רוֹאֶה אֲנִי אֶת דְּבָרֶיךָ:
ח׳

צורות לבנות – the measurement of the moon and to which side its horns incline.

קיבלן ר"ג – not because he thought that it was possible that the moon could be seen in the morning in the east at the start of sunrise, and on that day itself, it would be seen in the west with the setting of the sun, for that is impossible, but rather, he accepted their testimony in what they said that they saw the moon in the west in the evening, because he knew the manner of the calculations that it was possible that it would appear that same night. And concerning that which they said that it (i.e., the moon) appeared in the east in the morning, he said, that they are in error and that clouds in the form of the moon appeared to them in the firmament, and that is what is taught in the Baraitha (Tractate Rosh Hashanah 25a): One time, the sky became covered with clouds and the image of the money appeared on the twenty-[ninth] of the month, etc. Rabbi Yohanan ben Nuri said that they were false witnesses, for it appeared to him, according to his calculations, that it was not possible that moon should appear on that night that the witnesses said that they saw it, and he said that they are false witnesses because there was no time between the appearance and the beginning of the first quarter of the moon (i.e., New Moon) according to his opinion, so much time that it would be possible that it should appear on it. And on this, Rabban Gamaliel responded in the Baraitha: So I have received from the house of my father’s father, that sometimes it comes at lengthy [period of time] and sometimes it comes in a short [time], that is to say, that the time that there is between the beginning of the first quarter of the moon until the moon appears is not always equal. But there are times when the movement of the moon is quick and times when it is late. And according to the speed of the movement of the moon at that time, Rabban Gamaliel judged that it was appropriate that the moon should appear on that night, and therefore, he accepted their testimony.

ראינוהו בזמנו – on the night of the thirtieth

ובליל עבורו – on the light of the thirty-first.

וקבלן ר"ג – not because it is stated that the moon removed itself from the sun on the night of the thirtieth [of the month] until it would appear, and on the night of the thirty-first, it returned to being behind it and drew closer to the sun until it was covered, for the moon does not return to being behind it, but makes its path as it goes around in its circuit, but that Rabban Gamaliel knew in the calculations for that particular night so that when the witnesses said that they saw it, the moon had already distanced itself from the sun until it was it was possible that it would be seen. Therefore, he accepted their testimony, and regarding what they said on the night of its intercalation (i.e., proclamation of a full month) do not appear [to be valid]. It is possible that it was because the cloud covered it or another reason that caused that they (i.e., the witnesses) did not see it.

רואה אני את דבריך – to intercalate the month

צורות לבנות. שעור הירח ולאיזה צד קרניה נוטות:

קיבלן ר״ג. לא מפני שחשב שאפשר שתיראה הירח שחרית במזרח בתחלת הנץ החמה ובו ביום עצמו תראה במערב עם שקיעת החמה, כי זה אי אפשר. אלא שקבל עדותן במה שאמרו שראו הירח במערב ערבית, מפני שידע בדרכי החשבון שהיה אפשר שתיראה באותה הלילה. ובמה שאמרו שראוה שחרית במזרח, אמר טועים הם ועננים כדמות ירח נראה להם ברקיע. דהכי תניא בברייתא [כ״ה.], פעם אחת נתקשרו שמים בעבים ונראתה דמות לבנה בעשרים (ושבעה) [ותשעה] לחודש וכו׳. ור״י בן נורי דאמר עדי שקר הם, היה נראה לו לפי חשבונו שלא היה אפשר שתיראה הירח באותו לילה שאמרו העדים שראו אותה, ואמר עדי שקר הם, לפי שלא היה בין הראיה ובין המולד לפי דעתו, כל כך זמן שיהיה אפשר שתיראה בו. ועל זה השיב רבן גמליאל בברייתא, כך מקובלני מבית אבי אבא פעמים בא בארוכה ופעמים בא בקצרה, כלומר שהזמן שיש בין המולד עד שתראה הירח אינו שוה לעולם׳ אלא פעמים תהיה תנועת הירח מהרה ופעמים מאוחרת. וכפי מהירות תנועת הירח באותו הזמן, דן רבן גמליאל שהיה ראוי שתיראה הלבנה באותו הלילה. לפיכך קיבל עדותן:

ראינוהו בזמנו. בליל שלשים:

ובליל עבורו. ליל ל, ואחד:

וקבלן ר״ג. לא מפני שנאמר שנתרחקה הירח מן השמש בליל ל׳ עד שתיראה, ובליל שלשים וא, חזרה לאחוריה ונתקרבה אצל השמש עד שנתכסית, שאין הירח חוזרת לאחוריה אלא עושה מהלכה בסבוב בגלגלה, אלא שידע ר״ג בחשבונו שבאותו הלילה שאמרו העדים שראוה, כבר נתרחקה הירח מן השמש עד שהיה אפשר שתיראה, לפיכך קיבל עדותן. ובמה שאמרו בליל עבורו לא נראה. אפשר שהיה מפני שכיסה אותו הענן או סיבה אחרת גרמה שהם לא ראו אותה:

רואה אני את דבריר. לעבר את החודש: