Let's finish Mishnayos in memory of those who were murdered in Israel.
Pledge Mishnayos
Mishnah.org Logo

Mishnayos Pesachim Perek 3 Mishnah 2

פסחים פרק ג׳ משנה ב׳


With regard to dough that is in the cracks of a kneading bowl, if there is an olive-bulk of dough in one place, one is obligated to remove it. And if the dough does not add up to this amount, it is nullified due to its insignificance. And similarly, with regard to the halakhot of immersion to purify the bowl from ritual impurity, if one is particular about the dough that is stuck in the cracks and he plans to remove it and use it, it is a foreign substance that interposes between the kneading bowl and the water of the ritual bath, and invalidates the immersion of the bowl, leaving it ritually impure. And if he wants the dough to remain in place, its status is like that of the kneading bowl itself and is not an interposition. Deaf dough is dough for which it is difficult to determine if it has been leavened. It is comparable to a deaf-mute, who cannot communicate. If there is dough similar to it in that water was added to both at the same time, which became leavened, the deaf dough is prohibited. Although it has not shown external signs of becoming leavened, it can be presumed that the deaf dough has also become leavened.

בָּצֵק שֶׁבְּסִדְקֵי עֲרֵבָה, אִם יֵשׁ כַּזַּיִת בְּמָקוֹם אֶחָד, חַיָּב לְבַעֵר. וְאִם לֹא, בָּטֵל בְּמִעוּטוֹ. וְכֵן לְעִנְיַן הַטֻּמְאָה, אִם מַקְפִּיד עָלָיו, חוֹצֵץ. וְאִם רוֹצֶה בְקִיּוּמוֹ, הֲרֵי הוּא כָעֲרֵבָה. בָּצֵק הַחֵרֵשׁ, אִם יֵשׁ כַּיּוֹצֵא בוֹ שֶׁהֶחֱמִיץ, הֲרֵי זֶה אָסוּר:


בצק שבסידקי עריבה – and it is made to strengthen its breaks and cracks. If there is the equivalent of an olive’s bulk in one place, he liable to remove it; less than this, it is made void in its minority. But if it is not made to strengthen, even less than an olive’s bulk must be removed because it is not made void there and it is impossible that he will decide to take it from there.

וכן לענין הטומאה – If an unclean reptile came in contract with this dough on Passover, for its prohibition is considered, if it has the equivalent of an olive’s bulk separating from before the impurity, and there isn’t something like a trough and the impurity does not go down to the trough, and with less than an olive’s bulk, if he is not strict upon it, it is null in regard to the trough and it is as if the unclean reptile had come in contact with the trough itself, and it is impure.

אם מקפיד עליו חוצץ – this is how it should be read: And in the rest of the days of the year when it’s prohibition is not considered, the matter is not dependent upon the measurement if there is an olive’s bulk or not, but rather matter is dependent upon the stringency/fastidiousness. If he is fastidious about it and will eventually take it from there, it interposes in the face of the impurity, whether there is within it an olive’s bulk or not and the impurity does not descend into the trough. But if he is not fastidious about it and wishes for its existence, even if there are in it several olives it is considered as if it is in the trough. And when the unclean reptile comes in contract with the dough, it is as if it has come in contact with the actual trough.

בצק החרש – that we strike it with a hand and it does emit a sound and it is similar to a deaf-mute that when we call it, it does not respond. Another commentary: dough of the earthenware which is hard like earthenware and it is not known if it has fermented.

אם יש כיוצא בו שהחמיץ – if there is another started dough that was to be kneaded at the at the same time that this one is being kneaded and has already fermented, it is considered prohibited. And if there isn’t there something similar, its measure is as long as it takes an average man to walk a mile, and this measure is like the time of two-fifths of an hour.

בצק שבסידקי עריבה. ועשוי לחזק שבריה וסדקיה. אם יש כזית במקום אחד חייב לבער, פחות מכאן בטל במיעוט. ואם אינו עשוי לחזק אפילו פחות מכזית חייב לבער, לפי שאינו מבטלו שם ואפשר שימלך ויטלנו משם:

וכן לענין הטומאה. אם נגע שרץ בהאי בצק בפסח שאיסורו חושבו, אם יש בו כזית חוצץ בפני הטומאה ולא הוי כעריבה ולא נחתא לה טומאה לעריבה. ובפחות מכזית, אם אינו מקפיד עליו בטל לגבי עריבה והוי כאילו נגע השרץ בעריבה עצמה והיא טמאה:

אם מקפיד עליו חוצץ. הכי קאמר, ובשאר ימות השנה שאין איסורו חושבו, אין הדבר תלוי בשיעור אם יש בו כזית אם לאו, אלא בקפידא תליא מלתא, אם הקפיד עליו ועתיד ליטלו משם חוצץ בפני הטומאה בין יש בו כזית בין אין בו כזית ולא נחתא טומאה לעריבה, ואם לא הקפיד עליו ורוצה בקיומו אפילו יש בו כמה זיתים הרי הוא כעריבה, וכשנוגע השרץ בבצק הוי כאילו נגע בעריבה ממש:

בצק החרש. שמכין עליו ביד ואינו משמיע קול ודומה לחרש שקוראין לו ואינו משיב. פירוש אחר, בצק החרס, שהוא קשה כחרס ואינו ניכר אם החמיץ:

אם יש כיוצא בו שהחמיץ. אם יש עיסה אחרת שנילושה בשעה שזו נילושה וכבר החמיצה, אסור. ואם אין שם כיוצא בו, הוי שיעורה כדי שיהלך אדם מיל בהליכה בינונית. ושיעור זה כזמן שני חומשי שעה: