Let's finish Mishnayos in memory of those who were murdered in Israel.
Pledge Mishnayos
Mishnah.org Logo

Mishnayos Pesachim Perek 10 Mishnah 8

פסחים פרק י׳ משנה ח׳


One does not conclude after the Paschal lamb with an afikoman. If some of the participants at the seder fell asleep, thereby interrupting their meal, they may eat from the Paschal lamb when they awake. If the entire company fell asleep, they may not eat any more. If they all fall asleep, this is considered a complete interruption, and if they were to resume their meal it would be akin to eating the offering in two different places. Rabbi Yosei says: If they dozed they may eat from the Paschal lamb when they awake, but if they fell fast asleep they may not eat from it.

וְאֵין מַפְטִירִין אַחַר הַפֶּסַח אֲפִיקוֹמָן. יָשְׁנוּ מִקְצָתָן, יֹאכְלוּ. כֻּלָּן, לֹא יֹאכֵלוּ. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, נִתְנַמְנְמוּ, יֹאכְלוּ. נִרְדְּמוּ, לֹא יֹאכֵלוּ:


מפטירין – I heard the language of (Psalms 22:8): “[All who see me mock me;] they curl their lips, [they shake their head],” that is to say, they open and say, and my teachers/Rabbis explained the language of taking leave from his friend, for when they leave from the meal, they should not conclude it with the Afikomen, “to take out from before you,” that is to say, remove your utensils from here and let us go and eat in another place, neither bread nor anything, and this was decreed lest one comes to eat the Passover sacrifice in two places, but it is permitted to eat other things in his first place, as long as he does not uproot himself from this group to eat them with another group. And there is in the Gemara (Pesahim 119b) one who explains that “After the Passover meal, we don’t conclude with the Afikoman,” to mean that we don’t take out types of sweet things, and after they have eaten the Passover sacrifice, they should not conclude the meal with the eating of sweet things and fruits that are regularly eaten as a desert, and even in their [own] place, so that they don’t lose the taste of the Passover [sacrifice] from their lips. And this is the most important thing. But just as we don’t conclude the meal after the Passover offering with an Afikoman, we don’t conclude after eating Matzah with an Afikoman, for they would need to eat an olive’s bulk of Matzah at the end at the time when there is no Passover sacrifice, and after that Matzah, we don’t conclude that meal with the eating of another thing.

ישנו כולם לא יאכלו – if they began to eat their Passover sacrifice and all of them went to sleep, they should not return to eat, for it appears as if they are eating in two places, and after they have slept, they dismiss from their minds from eating more, and he considers it as eating in two places, and it is a mere stringency, but the same law applies concerning Matzah in our times.

רבי יוסי אומר נתנמנמו יאכלו – it refers to the beginning where the first Tanna/teacher [of the Mishnah] said that if someone of them went to sleep, they should eat, and Rabbi Yosi comes to state that these words [refer to] if they dozed off but did not become sunk in sleep, but if some of them dozed off, those who dozed off should not eat when they awaken from their sleep. And the Halakha is according to Rabbi Yosi.

מפטירין. אני שמעתי לשון יפטירו בשפה (תהילים כ״ב:ח׳). כלומר פותחין ואומרים, ורבותי פירשו לשון הנפטר מחבירו, כשנפטרין מן הסעודה אין מסיימין אותה באפיקומן, באפיקו מנייכו, כלומר תוציאו כליכם מכאן ונלך ונאכל במקום אחר, לא פת ולא שום דבר, גזירה דלמא אתי למיכל מן הפסח בשני מקומות. אבל לאכול דברים אחרים במקומו הראשון שרי, ובלבד שלא יעקר מחבורה זו לאכלם עם חבורה אחרת. ואית בגמרא מאן דפירש אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן, אפיקו מיני מתיקה. דלאחר שאכלו את הפסח אין נפטרין מן הסעודה באכילת מיני מתיקה ופירות שרגילין לאכול לקנוח סעודה ואפילו במקומן, שלא יאבד טעם הפסח מפיו. וכן עיקר. וכשם שאין מפטירין אחר הפסח אפיקומן כך אין מפטירין אחר מצה אפיקומן, שצריך שיאכל כזית מצה באחרונה בזמן שאין פסח, ואחר אותה מצה אין נפטרין ממנה באכילת דבר אחר:

ישנו כולם לא יאכלו. אם התחילו לאכול פסחיהן וישנו כולן, שוב לא יאכלו, דנראה כאוכל בשני מקומות, דמאחר שישנו הסיחו דעתם מלאכול עוד, וחשיב ליה כאכילת שתי מקומות. וחומרא בעלמא הוא. והוא הדין נמי למצה בזמן הזה:

רבי יוסי אומר נתנמנמו יאכלו. ארישא קאי, דאמר תנא קמא ישנו מקצתן יאכלו, ואתא רבי יוסי למימר הני מילי אם נתנמנמו שלא נשקעו בשינה, אבל אם נרדמו מקצתן לא יאכלו אלו הנרדמים לכשיעורו משנתם. והלכה כר״י: