Let's finish Mishnayos in memory of those who were murdered in Israel.
Pledge Mishnayos
Mishnah.org Logo

Mishnayos Parah Perek 12 Mishnah 5

פרה פרק י"ב משנה ה׳


A clean person may hold in the corner of his garment an unclean axe and sprinkle upon it; And even though there is on it enough water for a sprinkling he remains clean. How much water is necessary for sprinkling? Sufficient for the tops of the buds to be dipped and for the sprinkling to be performed. Rabbi Judah ruled: they are regarded as though they were on a hyssop of brass.

אוֹחֵז הוּא הַטָּהוֹר בַּקַּרְדֹּם הַטָּמֵא בִּכְנָפוֹ, וּמַזֶּה עָלָיו. אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ עָלָיו כְּדֵי הַזָּיָה, טָהוֹר. כַּמָּה יְהֵא בַמַּיִם וְיִהְיֶה בָהֶם כְּדֵי הַזָּיָה. כְּדֵי שֶׁיַּטְבִּיל רָאשֵׁי גִבְעוֹלִין וְיַזֶּה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, רוֹאִים אוֹתָם כְּאִלּוּ הֵן עַל אֵזוֹב שֶׁל נְחשֶׁת:


בכנפו – in the corner of his garment. Because the ax that required sprinkling is a primary form of ritual defilement , and when he holds its corner the corner [of the garment] becomes first-degree of ritual impurity, but the person who holds is not impure, for a person and vessels do not receive defilement other than from a primary source of ritual impurity, and even though there is on the ax water sufficient for sprinkling, the person who holds it is not ritually impure because of carrying the waters of lustration, since the Mitzvah had already been fulfilled.

כדי שיטבול ראשי גבעולין ויזה (in order that he may dip the tips of the buds and sprinkle) - outside from what the hyssop absorbs.

כאילו הן על האזוב של נחושת – which does not absorb [water]. For we see the waters that are absorbed in the hyssop as if they are discernable/in natural form to complete the measure of sprinkling so that those who carry them are impure. And that which is written (Numbers 19:21): “he who sprinkled the waters of lustration”/"ומזה מי הנדה" [shall wash his clothes and whoever touches the water of lustration shall be impure until evening],” for they (i.e., the Rabbis) expound from this to the person who carries according to the measure of sprinkling, that is as if there were discernable/in natural form that they had the measure of sprinkling. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda.

בכנפו בכנף בגדו. לפי שהקרדום הצריך הזאה הוא אב הטומאה, וכשאוחז בכנפו נעשה הכנף ראשון, אין האוחזו טמא, דאין אדם וכלים מקבלים טומאה אלא מאב הטומאה. ואע״פ שיש על הקרדום מים כדי הזיה, אין האוחזו טמא משום נושא מי הנדה, הואיל ונעשית מצותן כבר:

כדי שיטביל ראשי גבעולין ויזה. חוץ ממה שהאזוב בולע:

כאילו הן על אזוב של נחושת. שאינו בולע. דרואים המים הבלועים באזוב כאילו הן בעין להשלים שיעור הזאה להיות הנושאן טמא. והא דכתיב (שם) ומזה מי הנדה דדרשינן מיניה לנושא כשיעור הזאה, היינו שאילו היו בעין היה בהן שיעור הזאה. ואין הלכה כר׳ יהודה: