Mishnayos Niddah Perek 6 Mishnah 11
Change text layout:
נדה פרק ו׳ משנה י"א
A young girl who reached the age of puberty and grew two pubic hairs is an adult. If her childless husband dies, she either performs ḥalitza and is thereby permitted to marry anyone, or enters into levirate marriage with her husband’s brother. And furthermore, such a girl is obligated to fulfill all the mitzvot stated in the Torah in which women are obligated. And likewise, a young boy who reached the age of puberty and grew two pubic hairs is an adult and is obligated to fulfill all the mitzvot stated in the Torah. And he is fit to be declared a stubborn and rebellious son if he performs the actions that warrant that designation, from when he grows two pubic hairs until his beard will form a circle. During that period, although he is an adult and punishable for his actions, he is incapable of fathering a child. Consequently, as he is a son and not a father, he can be designated a stubborn and rebellious son. The mishna explains that the reference is to the lower, pubic, hair, and not to the upper, facial, hair. But the term beard is used, despite its being subject to misinterpretation, due to the fact that the Sages spoke euphemistically. A young girl who reached the age of puberty and grew two pubic hairs can no longer perform refusal to end a marriage with a husband to whom she was married as a minor by her mother and brothers after her father’s death. Rabbi Yehuda says: She retains the right to perform refusal until the pubic hair will grow to the extent that the black hair will be preponderant in the pubic area.
תִּינוֹקֶת שֶׁהֵבִיאָה שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, אוֹ חוֹלֶצֶת אוֹ מִתְיַבֶּמֶת, וְחַיֶּבֶת בְּכָל מִצְוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה. וְכֵן תִּינוֹק שֶׁהֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, חַיָּב בְּכָל מִצְוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה. וְרָאוּי לִהְיוֹת בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה, מִשֶּׁיָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת עַד שֶׁיַּקִּיף זָקָן, הַתַּחְתּוֹן וְלֹא הָעֶלְיוֹן, אֶלָּא שֶׁדִּבְּרוּ חֲכָמִים בְּלָשׁוֹן נְקִיָּה. תִּינוֹקֶת שֶׁהֵבִיאָה שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, אֵינָהּ יְכוֹלָה לְמָאֵן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, עַד שֶׁיִּרְבֶּה הַשָּׁחֹר:
Bartenura
תינוקת שהביאה שתי שערות. לאחר שתים עשרה שנה ויום אחד:
וחולצת או מתיבמת. אע״ג דתנא חייבת בכל מצות האמורות בתורה, איצטריך למתני חולצת או מתיבמת, דמהו דתימא איש כתיב בפרשה (דברים כ״ה), ואם לא יחפוץ האיש, הלכך קטן לא חליץ. אבל אשה דלא כתיב בפרשה אלא יבמתו, בין גדולה בין קטנה חולצת או מתיבמת, קמ״ל דאי אייתיאת שתי שערות, אין. אי לא, לא. מאי טעמא, דמקשינן אשה לאיש:
וכן התינוק שהביא שתי שערות. לאחר שלש עשרה שנה ויום אחד. וקמי שתים עשרה לנקבה ושלש עשרה לזכר, אינו סימן אלא שומא:
וראוי להיות בן סורר ומורה משיביא שתי שערות עד שיקיף זקן התחתון. אבל קודם שיביא שתי שערות עונשים הוא. ולאחר שהקיף זקן התחתון, ראוי להוליד, ורחמנא אמר בן ולא הראוי להיות אב:
התחתון ולא העליון. כלומר, באיזו הקפת זקן אמרו, בתחתון של מטה, ולא בעליון:
עד שירבה השחור. שישחיר אותו מקום שערות הרבה. ופסק הלכה, שהבת ממאנת עד שתהא בת שתים עשרה שנה ויום אחד. ולאחר זמן זה, אם הביאה סימנים, אינה יכולה למאן. ואם לא הביאה סימנים, ממאנת והולכת ואפילו עד שתהא בת עשרים שנה ויראו בה סימני אילונית. והני מילי, כשלא בא עליה לאחר שהיו לה שתים עשרה שנה ויום אחד. אבל אם בא עליה לאחר זמן זה, שוב אינה יכולה למאן. ואע״פ שלא נראו בה סימנים, חיישינן שמא הביאה שתי שערות ונשרו:
תינוקת שהביאה שתי שערות – after [reaching] twelve years of age and one day.
וחולצת או מתיבמת – even though that it teaches [in the Mishnah] that she is obligated in all of the commandments that are stated in the Torah, it was necessary to teach, [either] she performs Halitzah or engages in levirate marriage, for you might have thought that [only] "איש"/a man – is written in the portion (Deuteronomy 25:7): “But if the man/איש does not want [to marry his brother’s widow,” therefore a male who is a minor does not perform Halitzah, but a woman, who is not written in the portion other than as (Deuteronomy 25:7): “his brother’s widow/יבמתו” – whether she is an adult or whether a child, performs Halitzah or engages in levirate marriage. It comes to teach us that if she produces/brings forth two [pubic] hairs, it is so, but if not, it is not so. What is the reason? That we make an analogy between a woman to a man.
וכן תינוק שהביא שתי שערות – after thirteen years and one day. And we establish twelve years for a female and thirteen for a male, is not a definitive sign, but rather an estimation/mark.
וראוי להיות בן סורר ומורה משיביא שתי שערות עד שיקיף זקן התחתון – but prior to his bringing forth two [pubic] hairs, he is not liable for punishment. But after he has grown an encircling beard, he is worthy of giving birth (i.e., engaging in sexual intercourse for purposes of reproduction) and the All-Merciful stated (Deuteronomy 21:18): “If a man has [a wayward and defiant] son/בן,” but not one worthy of being a father.
התחתון ולא העליון – meaning to say, which encircling beard did they mention, with the one of the bottom, but not the one of the top (i.e., the beard of the face).
עד שירבה השחור (until the dark [hair] predominates) – that this place becomes darkened from man hairs. And the legal decision is, that the daughter may [express] refusal until she is twelve years of age and one day. But after this time, if she brought forth signs [of her young womanhood], she is not able to refuse. But if she did not bring forth signs, she can continue to refuse and even until she is twenty-years of age and she will demonstrate signs in her of being a sexually undeveloped woman. But these words [apply] when he did not come upon her [sexually] when she was twelve-years and one-day old, but if he came upon her after this time, she is not able to refuse any longer. But even though signs of [her womanhood] had not appeared in her, we are concerned that perhaps she brought forth the two [pubic] hairs and they fell off.