Mishnah.org Logo

Mishnayos Nazir Perek 4 Mishnah 3

נזיר פרק ד׳ משנה ג׳

3

With regard to a woman who vowed to be a nazirite, and she transgressed her vow since she was drinking wine and rendering herself ritually impure by contact with the dead, she incurs the forty lashes for each of the Torah prohibitions she transgressed. If her husband nullified her vow, and she did not know that her husband had nullified her vow, and she was drinking wine and rendering herself impure by contact with the dead, she does not incur the forty lashes, as she is no longer a nazirite. Rabbi Yehuda says: Even if she does not incur the forty lashes by Torah law, she should incur lashes for rebelliousness [makat mardut], an extrajudicial punishment imposed by the Sages, for her intention to commit a transgression, since she believed that it was prohibited to her.

הָאִשָּׁה שֶׁנָּדְרָה בְנָזִיר, וְהָיְתָה שׁוֹתָה בְיַיִן וּמִטַּמְּאָה לְמֵתִים, הֲרֵי זוֹ סוֹפֶגֶת אֶת הָאַרְבָּעִים. הֵפֵר לָהּ בַּעְלָהּ וְהִיא לֹא יָדְעָה שֶׁהֵפֵר לָהּ בַּעְלָהּ, וְהָיְתָה שׁוֹתָה בְיַיִן וּמִטַּמְּאָה לְמֵתִים, אֵינָהּ סוֹפֶגֶת אֶת הָאַרְבָּעִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם אֵינָהּ סוֹפֶגֶת אֶת הָאַרְבָּעִים, תִּסְפֹּג מַכַּת מַרְדּוּת:

ג׳
Bartenura

והיתה שותה יין ומיטמאה למתים – and afterwards, her husband annulled her vow,

she receives forty stripes on account of the fact that she transgressed prior to his annulling her vow.

תספוג מכת מרדות – from the words of the Scribes, and the whipping for rebelliousness/disobedience that are mentioned in every place are according to what the eyes of the judge see, and according to the needs of the hour and especially the sin that she has already committed, but regarding positive commandments such as “make a Sukkah” or “don’t make it,” “take a Lulav [and Etrog]” or he doesn’t take it,” we whip him until he does it, or until his soul departs.

והיתה שותה יין ומיטמאה למתים. ואחר כך הפר לה בעלה:

הרי זו סופגת את הארבעים. על שעברה קודם הפרה:

תספוג מכת מרדות. מדברי סופרים. ומכות מרדות האמורה. בכל מקום, כפי מראה עיני הדיין וכפי צורך השעה. ודוקא בעבירה שכבר נעשתה, אבל גבי מצות עשה כגון עשה סוכה ואינו עושה, טול לולב ואינו נוטל, מכין אותו עד שיעשה או עד שתצא נפשו: