Mishnah.org Logo
Perek 3

Mishnayos Nazir Perek 3 Mishnah 5

נזיר פרק ג׳ משנה ה׳

5
One who took a vow of naziriteship while in a cemetery, even if he was there for a full thirty days without leaving, those days he spent in the cemetery do not count as part of his tally, since his naziriteship has not yet gone into effect. And he therefore does not bring the three offerings of impurity, brought by a nazirite when rendered ritually impure by contact with a corpse, despite having been in a cemetery. If he left the cemetery and entered it again, those days do count as part of his tally, meaning the naziriteship takes effect, and he does bring the offerings of impurity for reentering the cemetery. Rabbi Eliezer says: This halakha does not apply to one who entered the cemetery on the very day that he left it, as it is stated with regard to the halakhot of a ritually impure nazirite: “But the first days shall be void” (Numbers 6:12), which indicates that he does not bring the offerings until he will have “first days” of purity, during which he observed his naziriteship.
מִי שֶׁנָּזַר וְהוּא בְּבֵית הַקְּבָרוֹת, אֲפִלּוּ הָיָה שָׁם שְׁלשִׁים יוֹם, אֵין עוֹלִין לוֹ מִן הַמִּנְיָן וְאֵינוֹ מֵבִיא קָרְבַּן טֻמְאָה. יָצָא וְנִכְנַס, עוֹלִין לוֹ מִן הַמִּנְיָן וּמֵבִיא קָרְבַּן טֻמְאָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, לֹא בוֹ בַיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ו) וְהַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים יִפְּלוּ, עַד שֶׁיִּהְיוּ לוֹ יָמִים רִאשׁוֹנִים:
ה׳

ואינו מביא קרבן טומאה – for as it is written a sacrifice for defilement, it is written for a pure Nazirite who was defiled; nevertheless, if he was warned about it, he is liable for whipping.

יצא ונכנס עולין לו מן המנין – and he brings a sacrifice of defilement; but our Mishnah is explained in the Gemara (Tractate Nazir 19a) as follows: if he left the cemetery and sprinkled on the third and seventh days and immersed [in the Mikveh] and became purified from his defilement and he began to count the days of his Naziritieship, even though he went back and entered afterwards into the cemetery, they count for him from the number those days which he counted after he purified, for since his purification interrupted whether [we are dealing with] the first days that he was a Nazirite and he is in the cemetery, or whether [we are dealing with] the latter days and even though he returned and entered the cemetery, the defilement of the cemetery do not cause him to lose the number of the days that were counted while in a state of purity, for the Nazirite does not lose other the twelve days defilements that are mentioned regarding it. And that which is stated furthermore, and he brings a sacrifice of defilement, this is how it should be stated: if he was defiled again with one of the defilements that the Nazirite shaves and brings the sacrifice of defilement and he loses [those days].

ר"א אומר לא בו ביום – meaning to say, if on that selfsame day that he immersed [in a Mikveh] and became pure, on that same day he became defiled with one of the defilements that [causes] the Nazirite to shave, he does not lose that same day, as it is written (Numbers 6:12): “The previous period shall be void [since his consecrated hair was defiled],” the defilement does not cause him to lose until he will have two days of Naziriteship counted and the same law applies with a Nazirite in general who was defiled on the first day of the count of his Naziriteship, for the defilement does not cause him loss of the that day, but rather completes for him the number of the days of his Naziriteship, and the Halakha is according to Rabbi Eliezer.

ואינו מביא קרבן טומאה. דכי כתיב קרבן טומאה, בנזיר טהור שנטמא הוא דכתיב. ומ״מ אם התרו בו חייב מלקות:

יצא ונכנס עולין לו מן המנין ומביא קרבן טומאה. הא מתניתין מפרשא בגמרא הכי, יצא מבית הקברות והזה שלישי ושביעי וטבל וטהר מטומאתו והתחיל למנות ימי נזירותו, אע״פ שחזר ונכנס אח״כ לבית הקברות, עולין לו מן המנין אלו הימים שמנה אחר שטהר, הואיל והפסיקה טהרה בין הימים הראשונים שנזר והוא בבית הקברות ובין אלו הימים האחרונים. ואע״פ שחזר ונכנס לבית הקברות, טומאת בית הקברות אינה סותרת מנין הימים שנמנו בטהרה, שאין סותר בנזיר אלא י״ב טומאות האמורות בו. והאי דקאמר תו ומביא קרבן טומאה, ה״ק אם נטמא שוב באחת מן הטומאות שהנזיר מגלח, מביא קרבן טומאה וסותר:

רבי אליעזר אומר לא בו ביום. כלומר אם בו ביום שטבל וטהר בו ביום נטמא באחת מן הטומאות שהנזיר מגלח, אינו סותר אותו היום, דכתיב והימים הראשונים יפלו, אין הטומאה סותרת עד שיהיו לו ב׳ ימים של נזירות מנויין. וה״ה בנזיר בעלמא שנטמא ביום ראשון של מנין נזירותו, שאין הטומאה סותרת אותו היום, אלא משלים עליו מנין ימי נזירותו. והלכה כרבי אליעזר: